“ליאו הנמיך את המברג שלו. הוא הביט בתקרה ונענע בראשו כאילו: מה אני אמור לעשות עם הבחור הזה? "אני משתדל מאוד להיות מעצבן," אמר ליאו. "אל תעליב את היכולת שלי לעצבן. ואיך אני אמור לכעוס עליך אם אתה הולך ומתנצל? אני מכונאי עלוב. אתה כמו נסיך השמיים, בן של אדון היקום. אני אמור לכעוס עליך." "אדון היקום?" (ג'ייסון) "בטח, אתה כולך בום-בום! איש הברק. ו'תראו אותי עף. אני הנשר המרחף—" (ליאו) "שתוק, ולדז." (ג'ייסון) ליאו הצליח לחייך חיוך קטן. "כן, רואה. אני כן מעצבן אותך." "אני מתנצל על שהתנצלתי." (ג'ייסון) "תודה." הוא חזר לעבוד, אבל המתח ביניהם נרגע. ליאו עדיין נראה עצוב ותשוש — פשוט לא כל כך כועס.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←