“הרמס חייך. "הכרתי פעם ילד אחד... אה, צעיר ממך בהרבה. תינוק ממש, בעצם." הרמס התעלם מהם. "לילה אחד, כשאמו של הילד הזה לא הסתכלה, הוא התגנב החוצה מהמערה שלהם וגנב כמה בקר שהיו שייכים לאפולו." "האם הוא התפוצץ לרסיסים זעירים?" שאלתי. "הממ... לא. למעשה, הכול הסתדר די טוב. כדי לפצות על הגניבה שלו, הילד נתן לאפולו כלי שהוא המציא — לירה. אפולו היה מוקסם כל כך מהמוזיקה, שהוא שכח לגמרי מלהיות כועס." "אז מה המוסר השכל?" "המוסר השכל?" שאל הרמס. "אלוהים, אתה מתנהג כאילו זו אגדה. זה סיפור אמיתי. האם לאמת יש מוסר השכל?" "אממ..." "מה דעתך על זה: גניבה היא לא תמיד דבר רע?" "אני לא חושבת שאמא שלי תאהב את המוסר השכל הזה," הציעה ג'ורג'. מרתה דרשה.. "יש לי," אמר הרמס. "צעירים לא תמיד עושים מה שאומרים להם, אבל אם הם מצליחים להתחמק מזה ולעשות משהו נפלא, לפעמים הם יוצאים בלי עונש. מה דעתך על זה?”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←