“אמרו השרירים שלי שאינם רוצים להמשיך בתרגול עוד היום, אז הצעתי שמא יאפשר לי להימנע מהדבר הפעם הזו. הוא צחק, וייתכן מאוד שהצחיק עליי ולא עמי. "מדוע זה צחוק?" שאלתי. "אח...", אמר, והחיוך נעלם ממנו. "אתה רציני." "בהחלט! ראה, טכנית אני ער עוד שתי ימים. מדוע צריך להתחיל את האימון עכשיו? אפשר לי ללכת לישון." התלוננתי. "זה רק שעה אחת." "איך אתה מרגיש עכשיו?" "אני כאב כמו גיהנום." "תרגיש גרוע יותר מחר." "ואז?" "אז, טוב יותר להתחיל עכשיו, כשאתה מרגיש...לא כל כך גרוע." "מה זה לוגיקה?" התנגשתי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←