“העולם נעשה עצוב מפני שבובה הייתה פעם מלנכולית. הניהיליסט, אותו קדוש מעונה משונה שאין לו אמונה, ההולך אל המוקד בלי התלהבות, ומת למען מה שאינו מאמין בו, הוא תוצר ספרותי טהור. טורגנייב המציא אותו, ודוסטויבסקי השלים אותו. רובספייר יצא מדפי רוסו כשם שארמון העם התרומם מן ההריסות של רומן. הספרות תמיד מקדימה את החיים. היא אינה מעתיקה אותם, אלא מעצבת אותם לפי תכליתה.”

Irish author, poet and playwright

אוסקר ויילד היה סופר, משורר ומחזאי אירי מן המאה ה-19. בשנות ה-80 של אותה מאה הוא כתב בסגנונות ספרותיים שונים, ובראשית שנות ה-90 נעשה לאחד המחזאים הפופולריים והמשפיעים ביותר בלונדון, ונקשר מאוד לאסתטיציזם. ויילד ידוע במיוחד בזכות הרומן הגותי ״תמונתו של דוריאן גריי״, האפיגרמות שלו, המחזות שכתב וסיפורי הילדים שלו. כתיבתו מאופיינת בדרך כלל בשנינות, בלשון מלוטשת ובתצפית חדה, ושמו נקשר גם להרשעתו ב-1895 בעבירת מגונה חמורה ובקיום מעשים הומוסקסואליים.