“המוזיקה טלטלה אותו כך. המוזיקה הטרידה אותו פעמים רבות. אבל המוזיקה לא הייתה רהוטה. לא עולם חדש היה זה, אלא כאוס אחר, שהיא יצרה בנו. מילים! מילים בלבד! כמה נוראות היו! כמה צלולות, חיות ואכזריות! אי אפשר היה להימלט מהן. ואף על פי כן איזו קסם דק היה בהן! נדמה היה שהן מסוגלות להעניק צורה פלסטית לדברים חסרי צורה, ושיש להן מוזיקה משלהן, מתוקה כשל ויולה או של לאוטה. מילים בלבד! האם היה דבר ממשי כל כך כמו מילים?”

Irish author, poet and playwright

אוסקר ויילד היה סופר, משורר ומחזאי אירי מן המאה ה-19. בשנות ה-80 של אותה מאה הוא כתב בסגנונות ספרותיים שונים, ובראשית שנות ה-90 נעשה לאחד המחזאים הפופולריים והמשפיעים ביותר בלונדון, ונקשר מאוד לאסתטיציזם. ויילד ידוע במיוחד בזכות הרומן הגותי ״תמונתו של דוריאן גריי״, האפיגרמות שלו, המחזות שכתב וסיפורי הילדים שלו. כתיבתו מאופיינת בדרך כלל בשנינות, בלשון מלוטשת ובתצפית חדה, ושמו נקשר גם להרשעתו ב-1895 בעבירת מגונה חמורה ובקיום מעשים הומוסקסואליים.