“ואחרי שחלפה השנה השנייה, אמרה הנשמה אל הדייג הצעיר בלילה, שעה שישב לבדו בבית הקש, "הנה! עתה ניסיתי אותך ברע, וניסיתי אותך בטוב, ואהבתך חזקה ממני. על כן לא אנסה אותך עוד, אך אני מבקשתך להניח לי להיכנס אל לבך, למען אהיה עמך כאשר הייתי לפנים." "אכן תוכל להיכנס," אמר הדייג הצעיר, "כי בימים שבהם הלכת בעולם בלי לב ודאי סבלת." "אוי!" קראה נשמתו, "אין אני מוצאת פתח כניסה, עד כדי כך לבך זה מוקף אהבה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←