“אין זונות בנסיגת סקייט, או לפחות אין כאלה שרואות את עצמן ככאלה, אף כי תמיד היו שם נשים רבות שאילו לחצו עליהן היו מתארות את עצמן כנשואות-לרוב, עם בעל אחד על הספינה הזאת כאן כל שישה חודשים, ובעל אחר על הספינה ההיא, החוזרת לנמל לחודש בערך כל תשעה חודשים. המתמטיקה של העניין תמיד השביעה את רצון רוב הבריות; ואם אי פעם הדבר מאכזב ואיש שב אל אשתו בעוד אחד מבעליה האחרים עדיין שוהה בה, ובכן, אז פורצת מריבה — ובתי השתייה של הגרוג לנחם את המפסיד. המלחים אינם מתרגשים מן הסידור, שכן הם יודעים שבדרך זו יהיה, לכל הפחות, אדם אחד שברגע האחרון ישים לב כשהם אינם שבים מן הים, ויתאבל על אובדנם; ונשותיהם מסתפקות בידיעה הוודאית שבעליהן גם הם בוגדים, שכן אין להתחרות בים בחיבתו של גבר, שהרי היא גם אם וגם מאהבת, ובבוא העת היא גם תרחץ את גופתו, תרחץ אותו אל אלמוגים ושנהב ופנינים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←