“הייתה לו תאווה כזאת לפעולה בלתי פוסקת, ללא שינוי, ללא תוצאה, כל כך קשה, עד שיום אחד, כשהבחין בתנופה בבטנו, הרגיש אושר אמיתי מהרעיון שמא יש לו גידול שפירוטי שיגרום למותו, שלא יצטרך לדאוג עוד לדבר, מכיוון שהמחלה הזו תנהל את חייו, תעשיר אותו עד הסוף הקרוב. אכן, בתקופתו, קרה לעיתים ש, אף שלא הכיר בכך אפילו לעצמו, התאוה למוות כדי להימלט לא רק מהחריפות של סבליו, אלא בעיקר מהמונוטוניה של המאבק שלו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←