“הוא עשה את התנצלות שיכול, וברח הביתה בשמחה גדולה, כי התשוקה שלו נשמרה שלמה, כי לאחר שנים ארוכות שבהן שיחק בפניה, כשהיה עם אודט, חוסר עניין מסוים, לא נתן עתה, באמצעות התנהגות של קנאה, להוכיח לה את מידת אהבתו העצומה, שיכולה, בזוג אוהבים, לשחרר את האהוב מהחובה לאהוב את השני מספיק. הוא מעולם לא דיבר עמה על התקרית הזו, לא אפילו חשב עליה. אך לעיתים קרובות, כשחשבויו נדדו, הם נתקלו בזיכרון הזה, שנשאר בלתי נראה, והעירו אותו לחיים, דחפו אותו עמוק יותר לתודעתו, וותקו בו כאב חריף, עמוק, שורשי.”
המקור באנגלית: קרא את המקור ←
שיתוף ושמירה
משמעות
מידע נוסף לא זמין עדיין.
מתי זה נאמר
מידע נוסף לא זמין עדיין.
למי זה נאמר
מידע נוסף לא זמין עדיין.
הקשר היסטורי
מידע נוסף לא זמין עדיין.
מקור
מידע נוסף לא זמין עדיין.
האם זה באמת מה שנאמר?
מידע נוסף לא זמין עדיין.
ידעתם?
מידע נוסף לא זמין עדיין.
על מרסל פרוסט
מרסל פרוסט (1871–1922) היה סופר צרפתי, מבקר ומסאי, ידוע בעיקר בזכות יצירתו המונומנטלית, "בפני הזמן האבוד" – רומן בן שבעה כרכים העוסק בזיכרון, התפיסה והעבר. סגנונו, העשיר במורכבות, העומק הפסיכולוגי והטכניקות הסיפוריות המהפכניות שלו, השפיע עמוקות על הספרות המודרנית והמבקר הספרותי. מחשבותיו על האמנות, החברה והחוויה האנושית ממשיכות להיות מובאות לדוגמה עד היום.
עוד מאת מרסל פרוסט (262 ציטוטים) ←