“כשאז תביט בו באווון קנאה, יירא לפניו פנים שראוי להן להיכלל בחיי משה של בוטיצ'לי, יוצב אותה שם, ייתן לה את הנטייה הנדרשת, ובעת שהסיים לציינה בצבעי חרסינה, במרכז המאה ה-15, על קיר הקפלה הסיסטינית, תעלה עליו ההבנה שהיא עדיין כאן, לצד הפיאנו, בעת הזו, זמינה להיקנע ולהתאהב בה, ההבנה של חומיותה וחיותה תסחף אותו בכוח כה גדול, שעיניו יתפזרו, סנטרו יתוחק, כאילו רוצה לאכול אותה, ויתנפץ על פני הבתולה של בוטיצ'לי, ומתחיל לדחוף את שפתיה.”
המקור באנגלית: קרא את המקור ←
שיתוף ושמירה
משמעות
מידע נוסף לא זמין עדיין.
מתי זה נאמר
מידע נוסף לא זמין עדיין.
למי זה נאמר
מידע נוסף לא זמין עדיין.
הקשר היסטורי
מידע נוסף לא זמין עדיין.
מקור
מידע נוסף לא זמין עדיין.
האם זה באמת מה שנאמר?
מידע נוסף לא זמין עדיין.
ידעתם?
מידע נוסף לא זמין עדיין.
על מרסל פרוסט
מרסל פרוסט (1871–1922) היה סופר צרפתי, מבקר ומסאי, ידוע בעיקר בזכות יצירתו המונומנטלית, "בפני הזמן האבוד" – רומן בן שבעה כרכים העוסק בזיכרון, התפיסה והעבר. סגנונו, העשיר במורכבות, העומק הפסיכולוגי והטכניקות הסיפוריות המהפכניות שלו, השפיע עמוקות על הספרות המודרנית והמבקר הספרותי. מחשבותיו על האמנות, החברה והחוויה האנושית ממשיכות להיות מובאות לדוגמה עד היום.
עוד מאת מרסל פרוסט (262 ציטוטים) ←