“מיעד אותם לנצח. לכן, אני מאמין, הוא רוצה שיתנו את דעתם בעיקר לשני דברים: לנצח עצמו, ולנקודת הזמן ההיא, שהם קוראים לה ההווה. שכן ההווה הוא הנקודה שבה הזמן נוגע בנצח. של הרגע הנוכחי, ורק שלו, לבני האדם יש חוויה המקבילה לחוויה שיש [לאלוהים] של המציאות כולה; רק בו מוצעים להם החירות והמציאותיות. לכן היה רוצה שיהיו נתונים תמיד בדאגה או לנצח או להווה — או שיתבוננו באיחודם הנצחי עמו, או בהיפרדותם ממנו, או שיצייתו לקול המצפון הנוכחי, ישאו את הצלב הנוכחי, יקבלו את החסד הנוכחי, ויודו על התענוג הנוכחי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←