“אני חושב שיהיה לנו פתאום נהדר לחיות אם יאיים עלינו מוות כפי שאומרים. חשבו כמה פרויקטים, מסעות, אהבה, לימודים – כל חיינו – מסתתרים מאיתנו, נעלמים בגלל עצלנותו שלנו, שמבטיחה לנו עתיד ודאי ומחזירה אותם תמיד. אבל אם כל זה היה עלול להיעלם לעד, איך יופיע לנו כמה יפה! אה! אם רק לא יקרה הפורענות הזאת, לא נפסיד את ביקורנו בגלריות החדשות של הלובר, לא ניפול לרגלי מיסי אקס, לא נטוס להודו. הפורענות לא קרה, לא עשינו כלום מכך, כי מצאנו עצמנו שוב במרכז החיים הרגילים, שם השחיקה של התנהלות יום-יום מכבה את התאווה. ואולם לא היה צריך הפורענות כדי לאהוב את החיים היום. היה די לחשוב שאנחנו בני אדם, ושהמוות עשוי להגיע היום.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←