“הוא, אכן, היה אחד מהאדונות אשר אנשים שגרו בחיים וטיפחו אותם זוכים להם על פני אחרים, אף על אנשי חכמה וטעם שלא יצאו לעולם החברה כלל, כי אינם עוד רואים אותו כמעוצב על ידי התאוה או השנאה אשר מלאת את הדמיון, אלא מבחינים בו כמשהו שאינו חשוב כלל. טבעם הטוב, שוחרר מכל טומאת חביבנות וכל פחד מלהתגלות כמי שמתרחק מדי, הפך עצמאי למעשה, נהנה מהנוחות והחן של תנועה כאלו של גימנסט מאומן, כל אחד מאיברי גופו הנמוכים יבצע את התנועה הדרושה בדיוק, ללא כל מעורבות גסה של שאר גופו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←

שיתוף ושמירה

משמעות

מידע נוסף לא זמין עדיין.

מתי זה נאמר

מידע נוסף לא זמין עדיין.

למי זה נאמר

מידע נוסף לא זמין עדיין.

הקשר היסטורי

מידע נוסף לא זמין עדיין.

מקור

מידע נוסף לא זמין עדיין.

האם זה באמת מה שנאמר?

מידע נוסף לא זמין עדיין.

ידעתם?

מידע נוסף לא זמין עדיין.

על מרסל פרוסט

מרסל פרוסט (1871–1922) היה סופר צרפתי, מבקר ומסאי, ידוע בעיקר בזכות יצירתו המונומנטלית, "בפני הזמן האבוד" – רומן בן שבעה כרכים העוסק בזיכרון, התפיסה והעבר. סגנונו, העשיר במורכבות, העומק הפסיכולוגי והטכניקות הסיפוריות המהפכניות שלו, השפיע עמוקות על הספרות המודרנית והמבקר הספרותי. מחשבותיו על האמנות, החברה והחוויה האנושית ממשיכות להיות מובאות לדוגמה עד היום.

עוד מאת מרסל פרוסט (262 ציטוטים) ←