“ללא צלילי הזיכרון הערבים, לא היו שירים לשיר, לא היו בלדות המוקדשות לצרות או לחיבובים מן העבר, ולא היו מזמורי כנסייה החוגגים את ניסיונותיהם וייסוריהם של קדושים, מעונים ואלוהויות קדושות. ללא כבוד לזיכרונות של ימים עברו, היה חסר לנו מניע לכתוב שירים או ליצור ספרות המשקפת את הקשיים המרים ואת השמחות הבלתי ניתנות לביטוי של חיי האדם. ללא התייחסות לעבר המשמשת מצפן מוסרי המצביע את הדרך קדימה, היינו עיוורים לעוולות שביצעו אויבים ולמעשים המפוארים שביצעו אבותינו; היה חסר לנו חוסר משוא הפנים החיוני הנדרש מכל מטפל; והיינו מנהלים גרועים של כוכב הלכת הזה. אובדן הזיכרון מנתק אותנו מן השורש זה מזה. ללא הקשר של זיכרונות משותפים, כל אחד מאיתנו היה נשאר לעד מנותק מאחינו ומאחיותינו. ללא ענפי הזיכרון, היינו מנהלים חיים יבשים ומפוררים כשם שעלים נבולים המפוזרים בידי רוח אכזרית.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←