“בני אדם מכירים בדואליות, באוטונומיה ובטווח החופש של הנפש והגוף, וכל בני האדם מבינים את תמותתם המתקרבת. בניגוד לבעלי חיים אחרים, המין האנושי מכיר את הייאוש שמביא עמו ההבנה של הבלתי נמנעות שבמות כל היצורים החיים. רדיוס המחשבה האנושית הנוגע בקו האורך של קיומנו החולף גורם כאב אינסופי. החיפוש אחר הקלה בייסורים הקיומיים מדרבן אותנו להרהר בעניינים רוחניים, והתחום הזה של פעילות מנטלית דוחף אותנו להתבונן בהיקף של חזיתות לא נודעות. יכולתנו להבין את מצפן החיים והמוות מאפשרת לנו לראות את היקף העולם כעשוי מעבר, הווה ועתיד ביחס לחיינו שלנו. האופן שבו אדם רואה את טווח חייו הארציים והאופן שבו אדם מסביר לעצמו את צעדתו לעבר שממה של מוות יוצר מערכת אמונות המפרידה בין אנשים למעמדות, והווריאציות בין מערכות האמונה של בני המעמד משלימות את מי שאנו חושבים שאנו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←