“אין אדם שנגזל ממנו באכזריות רבה יותר מאשר מי שנכרת ממנו כושר ההיזכרות בחיוניותו של העבר. אחרי הכול, מה היה כל אדם אילו נשדד מכל תחושת הזיכרון לטווח ארוך? בלי זיכרונות, כל מה שכל אדם היה יודע על החיים הוא אם הוא רעב או צמא, קר או חם. בלי זיכרונות מן העבר, וקרוע מכל אשליה של עתיד, לא יכולה להיות מסגרת לקיומנו. בלי תחושת זיכרון, אנו חסרים הכרה במהות עצם הווייתנו. בהיעדר זיכרונותינו, לא יכולה להיות התבוננות פנימית, לא מודעות מוסרית, ולא מסירות, נאמנות או אהבה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←