“דודתי היקרה, היקרה, קראה בהתלהבות, איזו עונג! איזו אושר! את מעניקה לי חיים וכוח חדשים. שלום לאכזבה ולמרה השחורה. מה הם גברים לעומת סלעים והרים? הו! אילו שעות של התעלות נבלה! וכשנשוב, לא יהיה זה כמו שאר המטיילים, בלי יכולת למסור ולו מושג מדויק אחד על דבר כלשהו. נדע היכן היינו — נזכור את אשר ראינו. אגמים, הרים ונהרות לא יתערבבו זה בזה בדמיוננו; ואף לא, כשננסה לתאר איזה נוף מסוים, נתחיל לריב על מיקומו היחסי. יהי נא שפכי הדברים הראשונים שלנו פחות בלתי נסבלים מאלה של רוב המטיילים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←