“כשאין לי שמחה ואין לי כאב ואני נשמה ילדותית נשאפת זמן מה באוויר החם והחסר טעם של הימים הללו, המוכרזים טובים ומספיקים, אני מרגישה רע כל כך שאני שוברת את הלירה המותשת של תודה בפני האל הנרדם של השביעות רצון, ואני מעדיפה להרגיש את השטן שרף בתוכי מאשר את החום של חדר חם טוב, תאווה בריאה וצורמת לחוויות עזות ורגשות, זעם נגד החיים השטוחים, החסרי קול, הנורמליים והאינפרטילים, אני מושתקת ברצון פזיז לשבור דבר מה, אולי אגף מלאי או קתדרלה או את עצמי, לעשות פשעים, להסיר את התעלותיהם של כמה צלמים מוקדשים...”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←