“אנשים תופשים עצמם כמי שיש להם רק חתיכות בד במקום עושר, אך אני רואה בכך ברכה, כי לפחות יש לי בדים כדי למחוק את האבק והעפר שיכולים להיפול בדרך החיים.”

משמעות

המשפט הזה הופך את הסדר המקובל, ומראה שגם מה שנראה דל וחסר ערך יכול להיות שימושי ומספיק. אפשר להבין ממנו שמחסור לא מוחק כבוד, ושדברים פשוטים ממלאים לא פעם את צורכי החיים טוב יותר מעושר. הוא נוגע במיוחד כשנוטים למדוד הכול לפי מה שאין.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?