“אנו יודעים מספר הצהרותיו של קנכט כי הוא רצה לכתוב את ביוגרפיה של המורה הקודם, אך חובות רשמיות לא הותירו לו זמן למטלה זו. הוא למד לדכא את רצונותיו. פעם אחת אמר לאחד ממוריםיו: "אכזבה שאתם, התלמידים, אינכם מודעים במלואם לרווחה ולעושר שבהם חיים. אבל גם אני היה בדיוק כך כשעדיין הייתי תלמיד. אנו לומדים ועובדים, לא מבזבזים זמן רב, ומאמינים שנוכל לקרוא לעצמנו תאמים – אך אנו מעט מודעים לכמה עשינו, לכמה עשינו מהחופש שלנו. ואז, פתאום, קוראים לנו מהמערכת, צריכים אותנו, נותנים לנו משרה, משימה, תפקיד, וממנו ואילך נעולים בתוך רשת חובות שמתחזקת ככל שניסים לצאת ממנה. כל המשימות קטנות בעצמן, אך כל אחת צריכה להיעשות בזמנה הנכון, והמחר יש יותר משימות מאשר שעות. זה טוב”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←