“מורים פוחדים מכל דבר פחות מכפי שהם פוחדים מאופנים בלתי-רגילים בבני נוער מוקדמים בשלביו הראשונים של ההתבגרות. זרם מסוים של גאונות יוצר עליהם רושם איום, משום שיש חור גדול בין גאונות לבין המקצוע ההוראה. כל מי שיש לו נגיעה של גאונות נראה למורים כפלא מרגש עוד מהרגע הראשון. מבחינתם, הם מגדירים את הגאונות הצעירות כאלה שטובות, בלתי-כבדות כבוד, שמעשנות בגיל ארבע עשרה, מתאהבות בגיל חמש עשרה, נמצאות בגיל שישה עשר במסעדות, קוראות ספרים אסורים, כותבות מאמרים סקנדליים, לעיתים מתביטות ישירות למורה בשיעור, מסומנות בספרי ההיעדרות כמרדנים, ומגיעות לדרגת מועמדים לקנסות חדר. מורה יועדיף לשאת בכמה ראשים טיפשים בכיתתו מאשר בגאון אחד, ויש לומר שיש לו טעם, משום שאין מטרתו ליצור אינטלקטים מופקעים”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←