“אנשים כמוך, עם החושים החזקים והרגישים, הנפשיים, החלומים, השואפים, האוהבים – תמיד אתם עליונים ממנו, ממנו, ממני, יצורים של מחשבה. אתם לקחתים את עצמכם מאימותיכם. אתם חיים במלואם; אתם ניתנים לכוח האהבה, לתחושתיות. אנו, יצורי הלוגיקה, אנו לא חיים במלואנו; אנו חיים בארץ צחיחה, אף על פי שנראה לעיתים שמנהיגים ומנחים אתכם. לכם יש עושר החיים, חלבון הפרי, גן העצבים, הנוף היפה של האמנות. ביתכם הוא הארץ; ביתנו הוא עולם הרעיונות. אתם בסכנה לטביעה בעולם החושים; סכנתנו היא לדחוק בנויר של ריק. אתם אמן; אני מחשבה. אתם שוכבים בחיק אימכם; אני מתעורר במדבר. לי השמש זורחת; לכם הירח והכוכבים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←