“עשרים מיליון בני אדם סובלים מתת־תזונה, אבל ממש לכל אחד באנגליה יש גישה לרדיו. את מה שאיבדנו במזון הרווחנו בחשמל. שכבות שלמות של מעמד הפועלים שנבזזו מכל מה שהם באמת צריכים מפוצות, במידה מסוימת, על ידי מותרות זולות הממתנות את פני החיים. האם אתם רואים בכל זה דבר רצוי? לא, אני לא. אבל ייתכן שההתאמה הפסיכולוגית שמעמד הפועלים עושה בעליל היא הטובה ביותר שיכול היה לעשות בנסיבות הללו. הם לא הפכו למהפכנים ולא איבדו את כבודם העצמי; לכל היותר הם שמרו על קור רוחם והתפשרו כדי להפיק את המיטב מן המצב, ברמת פיש אנד צ'יפס. החלופה הייתה, אלוהים יודע, ייסורי ייאוש מתמשכים; או שאולי היו ניסיונות התקוממות אשר, במדינה הנשלטת ביד חזקה כמו אנגליה, יכלו להוביל רק לטבחי שווא ולמשטר של דיכוי אכזרי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←