“אני מניח שלא היה ולו חודש אחד מאז המלחמה, בכל מקצוע שתרצה לנקוב בשמו, שבו לא היו יותר גברים ממשרות. זה הכניס לחיים תחושה מוזרה ומבעיתה. זה כמו באונייה טובעת, כשיש תשעה־עשר ניצולים וארבע־עשרה חגורות הצלה. אבל האם יש בזה משהו מודרני במיוחד, אתה אומר? האם יש לזה קשר למלחמה? ובכן, זה מרגיש כאילו כן. התחושה שאתה מוכרח להילחם ולהתרוצץ בלי הרף, שלעולם לא תשיג דבר אלא אם תחטוף אותו ממישהו אחר, שתמיד יש מישהו אחריך על המשרה שלך, שבחודש הבא או בחודש שאחריו יקצצו בכוח האדם וזה אתה שתקבל את הקליע – התחושה הזאת, אני נשבע, לא התקיימה בחיים הישנים שלפני המלחמה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←