“אז אני שואל את עצמי: 'איפה החלומות שלך?' ואני מנענע בראשי וממלמל: 'איך השנים עוברות!' ואני שואל את עצמי שוב: 'מה עשית עם השנים האלה? איפה קברת את הרגעים הכי יפים שלך? באמת חיית?' 'תראה,' אני אומר לעצמי, 'כמה נהיה קר בכל העולם!' ועוד שנים יעברו, ומאחוריהן תזחל בדידות קודרת. זקנה חלושה תגיע, נשענת על מקל, ומאחוריהן יגיעו השעמום והייאוש הבלתי נגמרים. עולם הפנטזיות ידהה, חלומות יקמלו וימותו וייפלו מהעצים כמו עלי שלכת...”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←