“לכל אדם שהיה או הווה או יהיה יש שיר. זה לא שיר שמישהו אחר כתב. יש לו מנגינה משלו, יש לו מילים משלו. מעט מאוד אנשים זוכים לשיר את השיר שלהם. רובנו חוששים שלא נוכל לעשות לו צדק בקולותינו, או שהמילים שלנו טיפשיות מדי או כנות מדי, או מוזרות מדי. לכן אנשים חיים את השירים שלהם במקום זאת. קחו למשל את דייזי. השיר שלה, שהיה אי שם בחלק האחורי של ראשה במשך רוב חייה, היה בעל קצב מרגיע, צועד, ומילים שעסקו בהגנה על החלשים, והיה לו פזמון שהתחיל ב״רשעים היזהרו!״ ולכן היה מטופש מכדי לשיר אותו בקול רם אי פעם. אבל לפעמים היא הייתה מזמזמת אותו לעצמה, במקלחת, בקטעים הסבוניים. וזה, פחות או יותר, כל מה שצריך לדעת על דייזי. השאר הם פרטים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←