“נאמר יפה — בידי ז׳אן טרו ב״הדבר״, נדמה לי — שהשתתפות בהרצאות בשפה שאינה מוכרת תסייע לחדד את מודעותו של אדם למעבר האיטי להחריד של הזמן. פעם חוויתי את החוויה של להיות ״מועבר בעינויים במים״, וכעת אני יכול להעריך במעומעם עד כמה כל שנייה קובעת בחווייתו של קורבן העינויים, הנאלץ להמשיך ולשאת את מה שאי אפשר לשאתו.”

British and American author and journalist

כריסטופר אריק היצ'נס היה סופר ועיתונאי בריטי-אמריקאי. הוא היה אינטלקטואל ציבורי של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, ונודע כעורך טור וכדובר, וגם כאחד מ״ארבעת הפרשים״ של האתאיזם החדש. הוא התפרסם בכתיבה חדה ומתנצחת, ובמיוחד בעקרון המיוחס לו שלפיו טענה שאין לה ראיות אינה מחייבת קבלה. האמירה הזו, שמכונה לעיתים ״סכין היצ'נס״, מצוטטת בפילוסופיה ובמשפט ומבטאת את הגישה הראייתית שאפיינה את עבודתו.