“אמונה היא הכניעה של התודעה, היא הכניעה של התבונה, היא הכניעה של הדבר היחיד שעושה אותנו שונים מבעלי חיים אחרים. הצורך שלנו להאמין ולהיכנע לספקנות שלנו ולתבונתנו, הגעגוע שלנו להשליך זאת ולשים את כל אמוננו או את כל מבטחנו במישהו או במשהו, זה הדבר המצמרר בעיניי. ... מבין כל המעלות, כל המעלות כביכול, אמונה חייבת להיות המוערכת יתר על המידה ביותר”

British and American author and journalist

כריסטופר אריק היצ'נס היה סופר ועיתונאי בריטי-אמריקאי. הוא היה אינטלקטואל ציבורי של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, ונודע כעורך טור וכדובר, וגם כאחד מ״ארבעת הפרשים״ של האתאיזם החדש. הוא התפרסם בכתיבה חדה ומתנצחת, ובמיוחד בעקרון המיוחס לו שלפיו טענה שאין לה ראיות אינה מחייבת קבלה. האמירה הזו, שמכונה לעיתים ״סכין היצ'נס״, מצוטטת בפילוסופיה ובמשפט ומבטאת את הגישה הראייתית שאפיינה את עבודתו.