“לעזאזל היא משכה את השמלה שלה מעל הראש שלה ואני ראיתי את התחתונים משוקעים במקצת לתוך המפשעה. זה רק אנושי. עכשיו אנחנו חייבים לעשות את זה. אני חייב לעשות את זה אחרי כל ההתרברבות הזאת. זה כמו מסיבה—שני אידיוטים לכודים. מתחת לסדינים אחרי שאני מכבה את האור התחתונים שלה עדיין עליה. היא מצפה להופעת פתיחה. אני לא יכול להאשים אותה. אבל תוהה למה היא כאן איתי? איפה שאר הבחורים? איך אפשר להיות בר מזל? שיש לך מישהי שהאחרים נטשו? לא היינו חייבים לעשות את זה עדיין היינו חייבים לעשות את זה. זה היה משהו כמו לבסס אמינות חדשה מול פקיד מס ההכנסה. אני מוריד את התחתונים. אני מחליט לא ללקק אותה. אפילו אז אני חושב על אחרי שזה ייגמר. נישן יחד הלילה מנסים להידחק לתוך הטפט. אני מנסה, נכשל, מבחין בשיער שעל ראשה בעיקר מבחין בשיער שעל ראשה ובחטף של נחיריים דמויי חזיר אני מנסה שוב.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←