“אפילו פעם או שתיים, אני מזדמן ללמד כיתה בגן או בכיתה א', ורבים מהתלמידים שם הם מדענים טבעיים – אם כי עם הרבה יותר פלא מאשר ספקנות. הם נלהבים, אינטלקטואליים, שואלים שאלות מחקריות ומעמיקות, שמזרימות מהם ללא הפסקה. הם לא מכירים במושג "שאלה טפלה". אני שואל אותם שאלות המשך, הם לא חוששים לשאול, והם מלאים תמיד באנרגיה. אבל כשאני מדבר עם תלמידי תיכון, אני מוצא משהו אחר לגמרי. הם לומדים "עובדות" בזיכרון. אך ברוב המקרים, חרף זאת, נעלם מהם החי, התהילה שמאחורי העובדות הללו. הם איבדו את הפלא, והרוויחו מעט מאוד ספקנות. הם חוששים לשאול "שאלות טפלות", מוכנים לקבל תשובות לא מספקות, לא שואלים שאלות המשך, והחדר מלא בצלילים של מבטים צדדיים שבודקים, שנייה”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←