“גם בתחביבים שלך, לא היה תמיד איזה משיכה סודית שהאחרים פשוט לא מבינים – משהו שלא אפשר לתייג, אבל תמיד על סף לפרוץ, ריח העץ החתוך במוסך או הקליק-קליק של המים על צד הסירה? כל החברויות שמימיות נולדות ברגע שבו סוף סוף פוגשים מישהו שיש לו רמז (אם גם חלש ולא בטוח) למה שאתה תמיד חיפשת, מה שאתה רצית מאז הלידה, ובין כל הרצונות האחרים, ברגעי השקט הקצרים שבין התשוקות הרועשות, הלילה והיום, שנה אחרי שנה, מילדות עד זקנה, אתה מחכה, מקשיב, מחפש? אף פעם לא היה לך את זה. כל מה שתפסו עמוק את נשמתך היו רק רמזים – נצנוצים מפתים, הבטחות שלא התממשו, הדהודים שנעלמו ברגע שנשמעו. אבל אם זה באמת יתבהר – אם יגיע הדהוד שלא נעלם אלא מתרחב לצליל עצמו – תזהה אותו. בלי שום ספק תאמר: "הנה סוף סוף מה שנולדתי בשבילו". אנחנו לא יכולים לספר אחד לשני על זה. זה החתימה הסודית של כל נשמה, הרצון הבלתי ניתן לתקשורת ולסיפוק, הדברים שרצינו לפני שפגשנו את האישה, לפני שעשינו חברים או בחרנו עבודה, ושעדיין נרצה על מיטת המוות, כשהמוח כבר לא יודע מה זה אישה, חבר או עבודה. כל עוד אנחנו כאן, זה קיים. אם נאבד את זה, נאבד את הכול.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←