“לבד בין בני לוויה שאינם אוהדים, אני מחזיק בדעות ובאמות מידה מסוימות בביישנות, חצי מתבייש להצהיר עליהן וחצי מסופק אם בסופו של דבר הן אכן יכולות להיות נכונות. החזירו אותי אל בין ידידיי, ותוך חצי שעה — בתוך עשר דקות — אותן דעות ואמות מידה עצמן נעשות שוב שאין לערער עליהן. דעתו של המעגל הקטן הזה, כל עוד אני בתוכו, גוברת על דעתם של אלף זרים: ככל שהידידות מתחזקת, כך יהיה הדבר גם כשהידידים שלי רחוקים. שכן כולנו מבקשים להישפט בידי שווים לנו, בידי האנשים "אחרי לבבנו." רק הם באמת מכירים את רוחנו ורק הם שופטים אותה לפי אמות מידה שאנו מכירים בהן במלואן. שבחם הוא השבח שאנו באמת נכספים לו, וגערתם היא הגערה שאנו באמת חוששים מפניה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←