“מהו הדבר הזה, מחומר חמקמק, המחולל הרס בעל השלכות בחיינו? מהו החוט הרגיש הזה, העובר דרך הלב והמחשבה, וכאשר הוא נתון לרעד הקל ביותר, אוחז בכל שמץ של שפיות, ומגרר את הנגוע מטה אל מעמקים בלתי נסבלים או משליך אותו חסר משקל אל גבהים אופוריים? מהו הקסם הזה שהיינו מכנים דמיון, פנטזיה או העמדת פנים אלמלא העדות לכוח המתגלם בתוצאות אנושיות? השולט בנו ללא מאמץ, הוא משפיע על הנדבקים בו ברגע. די במילה אחת, במחשבה אחת, במעשה אחד כדי לשקוע בו. לעצור אותו הוא חסר תקווה. לחנוק אותו, תובעני. לחשוב שאפשר לשלוט בו הוא גם בלתי סביר וגם יומרני. מהי היד הבלתי נראית הזאת, המעוורת את עינינו ושולטת בלבבות בחוט? זהו הסם והרעל של הטבע שאנו קוראים לו רגש.”