“הרוח חפצה אך הבשר חלש הובל אותנו אפוא, מושיענו, למען לא ננמנם הו יהוה! הו יהוה! את כוחך אנו מתחננים לקבל כדי להגיע עד הסוף למען נוכל לתת דין וחשבון טוב על מסענו המפרך עד הסוף הרוח חפצה אך הבשר חלש הובל אותנו אפוא, מושיענו, למען לא ננמנם יפה עשית, עבדים טובים ונאמנים, כך תאמר לאלה שיהיו נאמנים במעט שבימיהם בואו ושתפו בשמחת אדונכם, כך תאמר לאלה שעמלו בנאמנות וקצרו את יבולם ביום הו יהוה! הו יהוה! הענק לנו את כוחך להיות נאמנים בימינו! הרוח חפצה אך הבשר חלש. הובל אותנו אפוא, מושיענו, למען לא ננמנם. יש דרכים מסוימות שאנו מכירים ונראות כמובילות אל כסאך. אך יש רק דרך אחת אל כסאך שאנו כמהים להכיר; דרכו של אדוננו ומושיענו המשיח ישוע! בואו אליי כל העייפים, הוא קורא! קל עולו; קל משאו! לבנו ומחשבותינו; משאנו! הרוח חפצה אך הבשר חלש. הובל אותנו אפוא, מושיענו, למען לא ננמנם. הסוף הולך ומתקרב ככל שאנו צועדים אל הסוף. רבות הן המלאכות שעלינו לעשות בטרם נגיע אל הסוף. אך רבות הן גם הסחות הדעת בדרכנו אל הסוף. לב מבין, הו יהוה, אנו מתחננים; למען נעשה את כל הדברים הרצויים לך בהבנה. הרוח חפצה אך הבשר חלש. הובל אותנו אפוא, מושיענו, למען לא ננמנם.”