צ'וי בל ק'

“אנשים חיים את חייהם עכשיו בפחד מהעולם הבא, ותוך כדי כך, הם שוכחים שהם עדיין בחיים! וכל עוד אתה חי, חבר, יש לך את ההזדמנות להשתחרר מכל כבלים שהם, שאדם אחר כבל אותך בהם. התשוקה שלך לא צריכה להגיע מאף דת; התשוקה שלך צריכה לבוא ולהיות מתודלקת מהעובדה שאתה אנושי ושהחיים האלה ניתנו לך כדי להשאיר את חותם היופי והקידמה שלך על האנושות!”

“אני מתחננת בפני האתאיסט שלא לשפוט את הדתיים, ואני מתחננת בפני הדתיים שלא למצוא פגם באתאיסט. היו אנשים דתיים טובים, או היו אתאיסטים טובים. איך? על ידי סיום מציאת הפגמים. כולכם עשו את מה שאתם מאמינים שהוא לטובתכם, ועם מעט תובנה והבנה, כולכם יכולים לראות שהדרך היחידה שבה כל אדם יכול לעשות שירות טוב כלשהו לעולם, היא להיות אסיר תודה על מה שניתן לו, להביט פנימה כדי לתקן את פגמיו שלו במקום את הפגמים הנתפסים של אחרים, ולשמור את עיניו על האופק שלו; לא על האופקים הנתפסים של אף אחד אחר.”

“מה הייתה המשמעות של אור הנר, אילו לא היה חושך? מה היה כוחה של הכוכבים על מוחנו, אילו לא הייתה לילה?”

“אל תפחד מהפחדים שלך. הם לא שם כדי להפחיד אותך. הם שם כדי ליידע אותך שמשהו שווה את זה.”

“כך הוא הקשר שלי עם אלוהים: על בד חיי הענקי, אני היא זו שזורקת את כל הצבעים הבוהקים, יוצרת התזות אמיתיות, מערבולות צבע אותנטיות, דפוסים יפים, פסי צבע וכתמים נפלאים והדגשים פרועים; אלוהים הוא זה עם מכחול הצבע שעומד לצד בד חיי וממלא את כל הפרטים המורכבים והמופלאים שבין המערבולות והפסים! אנחנו מאושרים יחד!”

“אני פשוט מאמינה שאנחנו, כנשים, לא צריכות לבקר ולא להוריד נשים אחרות. ולמה? כי כולנו פשוט מנסות כמיטב יכולתנו להיות יפות! כולנו רק רוצות שיאהבו אותנו, אנחנו רוצות להיות יפות, כולנו מנסות להשאיר אחרינו מורשת משלנו! החדשות הטובות הן שהיקום אינסופי, וזה אומר שיש די מקום לכל אישה על פני האדמה להשאיר את חותמה שלה ולהיות המורשת שלה עצמה. להיות סוג היופי שלה עצמה. אז למה לבזבז אפילו שנייה על ניסיון לקחת מאישה אחרת? לנסות לגנוב, לנסות לבקר, לנסות לדכא? יש די מקום לכל אישה ולכל סוג של יופי, בקוסמוס העצום הזה! כשאת מבזבזת ולו מעט זמן בניסיון לקחת את מה ששייך לאחרת — את מבזבזת את החלק העצום שלך בגלקסיה שכבר ניתנה לך!”

“יש אנשים שחיים בכלובים עם סורגים שנבנו מהפחדים והספקות שלהם עצמם. יש אנשים שחיים בכלובים עם סורגים שנבנו מהפחדים והספקות של אנשים אחרים; מההורים שלהם, מהחברים שלהם, מהאחים והאחיות שלהם, מהמשפחות שלהם. יש אנשים שחיים בכלובים עם סורגים שנבנו מהבחירות שאחרים עשו עבורם, מהנסיבות שאנשים אחרים כפו עליהם. ויש אנשים שמשתחררים.”

“איש אינו יכול לומר לי בהצלחה שדברים חומריים אינם יכולים להביא אושר. כי כשם שהרוח היא רפואה לעצמות; כך אושר העצמות הוא רפואה לרוח. בלי נשמה, הגוף הוא אבק; אך בלי גוף, הנשמה אינה יכולה להגשים את ייעודה. אף אחד מהם אינו חשוב יותר מן האחר; שניהם חשובים במידה שווה. האחד יחזיק מעמד זמן רב יותר מן האחר, כן, אך כל עוד אנו על פני האדמה הזאת, שניהם חשובים במידה שווה. ודאי שכסף כשלעצמו אינו יכול להפוך אדם למאושר; אך מה שאדם עושה בכסף הוא זה שהופך אותו למאושר! אם אינך יודע מה לעשות בו, אז הוא לא יביא לך אושר! אך אם אתה יודע מה לעשות בו; אין סיבה שהוא לא יביא לך אושר. אנשים חושבים שאני אדם רוחני מאוד; כן, זה נכון; אך לא השגתי זאת באמצעות שלילת הבשר. יש לי חזון חדש. אני מוצאת הנאה בהנאות העולם הזה, ואני מחפשת התגשמות בתשובות הרוח. אני מוצאת אושר בדברים החומריים והפיזיים של טבע זה, ואני מוצאת שמחה בקשרים שיש לי עם מה שהוא אלוהי. האם אני מדמיינת את עצמי על פסגת הר, מנותקת מכל הדברים שאני רוצה לקנות ולהחזיק? לעולם לא. הרוחניות שלי אינה רוחניות של צדקנות שלילית; הרוחניות שלי היא רוחניות של הוורד. היא שלמה, והיא למעלה כפי שהיא למטה.”

“לאנשים יש את החלום הזה להיות בלתי ניתנים להשגה. הם בונים לעצמם שם ואז סוף סוף מגשימים את חלומם של להיות "חשובים יותר". מה שרק מראה שהם נולדו מלמטה. כי כשנולדים מלמעלה, לחלומות שלכם אין לאן ללכת מלבד כלפי מטה! ואתם חולמים לעשות דברים כדי לפגוש אנשים, להכיר אותם, להבין את החשיבויות הקטנות ביותר!”

“אנשים רבים חושבים שאהבה מייצגת שלשלאות, שעבוד, את ההפך מחירות. אבל אנשים המאמינים בדברים כאלה הם יצורים פשטניים שנאמרו להם שקרים, ושמקבלים בקלות את המגמה הכללית של השקר. למעשה, דווקא האהבה היא הדבר היחיד שיש בו די כוח לשחרר אדם אפילו מן השלשלאות העמוקות ביותר והנטועות ביותר של הנפש, של המחשבה ושל הגוף. העובדה היא שאנו נולדים אל תוך שלשלאות ונולדים אל תוך שעבודים; דברים אלה מוטלים עלינו בידי פחד, כאב וספק. כאשר מישהו אוהב אותך אהבה מלאה, במחשבה ובלב, יש לכך הכוח לשחרר אותך עד כדי כך, חופשי יותר מכפי שהיית אי פעם קודם לכן. וזה משום שחירות אינה שקולה לניתוק. חירות היא שקולה למה שמשחרר אותך. וכאשר מישהו אוהב אותך כפי שרק הוא יכול, זה מה שמשחרר אותך.”

“אני לא מבינה למה אנשים כל כך אכפת להם להראות שהם טובים; כי אני די נינוחה עם זה שיש בי רוע, די בסדר עם להיות בלתי ניתנת להסבר. הם מתעייפים כל כך. האור יפה; אבל האור לא יכול להסתיר אוצרות כמו שהחושך יכול.”

“אני לא יכולה להדגיש מספיק עד כמה בושם מעודן הוא חשוב; להיות עטופה ומחובקת בניחוח מכשף על עורך הוא קסם בפני עצמו! התווים שבנוזל היקר הזה יזכירו לך שאת אוהבת את עצמך ויאמרו לאנשים אחרים שעליהם לאהוב אותך, כי את יודעת שאת שווה את זה. סיפור האהבה שיוצר בושם טוב בין את לבין אנשים אחרים, את לבין הטבע, את לבין עצמך, את לבין זיכרונותייך וציפיותייך ותקוותייך וחלומותייך; זה דבר יפה מדי!”

“אני הולכת לפתוח את עצמי לכל מה שגבוה ונעלה בעולם ומעבר לו, ואני הולכת להקדיש זמן לנסות למצוא עונג בדברים! לא למצוא בהם חורבן! אם החורבן שלך הוא מה שאת מחפשת, החורבן שלך הוא מה שתמצאי!”

“כאשר אתה סומך ואתה מפסיד— זה מפני שטעית כשסמכת, ומה שהאמנת בו היה רק תעתוע. אבל כאשר אתה מפקפק ואתה מפסיד— זה מפני שבשאיפתך העזה כל כך לא לטעות, איבדת משהו שהיה יפהפה לגמרי בשבילך. בסופו של דבר, מי שמפקפקים מאבדים יותר. אני מעדיפה לאבד את התעתוע.”

“כשאת מחפשת גבר — מה שאת צריכה לחפש הוא גבר עם לב של ילד עני ומוח של כובש”

“כשאתה נכנס לחנות שוקולד, לפתע ההחלטה הקשה ביותר שתצטרך אי פעם לקבל בחייך היא אילו שוקולדים לבחור! זה עינוי טהור! במיוחד כשאתה בבלגיה, מוקף בשוקולדים בלגיים!”

“האדם אינו נטמא על ידי טומאותיו. זהו האדם האחר המצביע בפניו על טומאותיו, שעל ידו הוא נטמא. האם יש בכלל משהו שמישהו יכול לעשות כדי להיות צדיק? אלוהים עשה אותנו טמאים. אילו הייתה לו בעיה עם זה, הוא היה עושה אותנו לאלים, במקום זאת.”

“כי...” הוא נהג לערסל את בתו בזרועותיו בכל בוקר, ולעיתים קרובות היו מחליפים ביניהם ניואנסים רכים “...אם אתה יכול לחלום על זה, אם אתה יכול לראות את זה בחזיונותיך בלילה, אם אתה יכול לחוש את זה בנשמתך, זה שלך! וזה מעולם לא באמת היה שייך למישהו אחר, מלכתחילה! זה תמיד היה שלך!” ויירה החזירה את המגילה שלה למגירה וסגרה אותה, היא נישקה את המצפן שעל צווארה וטיפסה אל מיטתה מתחת לשמיכות החמות, להבת הנר פצחה וזיכרונות זרועותיו של אביה סביבּה חיבקו אותה שם במיטה וקולו העמוק והצרוד הדהד באוזניה; “... ואם תיתקל באוצר שהוא שלך והוא במקרה נמצא ברשותו של מישהו אחר, אין זה רע מאוד לקחת את מה שהוא שלך, לקחת את מה שחלמת, את מה שראית בחזיונותיך בלילה, את מה שהרגשת שבא לבקר אותך ברוחך! נכון, זה לא חוקי, אבל כן כן, קטנתי, הקשיבי לי כשאני אומר לך שהדברים הטובים ביותר בחיים אינם כפופים לחוקי שום סוג! כי איזה חוק יצר אהבה? איזה חוק יצר אומץ? הדברים הטובים ביותר, הדברים האמיתיים, הם הדברים שאינם נמדדים על פי חוקיו של שום אדם! פחד הוא הדבר היחיד שכל חוק אי פעם יצר! ואיזה מין פיראטים נהיה כולנו אם נפחד מכל אחד מפחדינו, אפילו במעט!”

“ישנם כאלה שאומרים שהארה רוחנית מושגת באמצעות שלילת העצמי; עליך לשלול מעצמך דברים רבים, לעלות ולחיות על פסגת הר, לעולם לא להתערבב עם אנשים אחרים, לדבר עם הציפורים.. אבל אני אומרת לך, מדוע עליך לפרק את ביתך? היכן המשמעות בהוצאת הלבנים מקירותיך אחת אחת? מהי התכלית בעקירת רצפותיך? האם יש איזושהי משמעות בכך שתאפשר לעצמך רק גג פח ומיטה בוצית? מדוע לשלול מביתך את מבנהו? נשמה מוארת באמת חזקה מספיק, בהירה מספיק כדי לחיות ולזהור גם בבית יפה! אין צורך לבזוז את הבית כדי לראות יופי פנימי החקוק על רקע סביבה מיואשת. נשמה בהירה ויפה יכולה לזהור גם מתוך סביבה יפה באותה מידה.”

“שוב אני מופתעת מדוע אנשים מבקשים לבטל את התשוקה ולהיצמד לאהבה; כאילו הם מבקשים להתעלם מאושר ולהידבק בשמחה! עכשיו, עכשיו, בואו לא נמתיק את הדברים! לתשוקה יש הרבה יותר קשר לחיים, ומה התועלת בחיים אם אינך נושא בתוכך הרבה תשוקה בכל עת? ושמחה היא דבר אציל, אבל אושר, אף שהוא חמקמק, אפשר למצוא בכל יום ובכל דרך קטנה ופעוטה!”