ברק אובמה

“אולי הציינים צודקים. אולי אין בריחה מהחלוקה הפוליטית הגדולה שלנו, מהמאבק הנצחי של צבאות, ואולי כל ניסיון לשנות את חוקי הלחימה הוא חסר תועלת. או שמא הטריוויאליזציה של הפוליטיקה הגיעה לנקודת אין-חזרה, כך שרבים רואים בה רק הפרעה נוספת, ספורט, פוליטיקאים כגלדיורים בעלי בטן עגולה, ואלו שמתעניינים באמת הם רק צופים על הספסל. צובעים את פנינו באדום או באזול, צועקים לשנינו, ומתנפלים על השנייה, ואם זה דורש מכה מאוחרת או תנועה לא הוגנת כדי לנצח את הקבוצה השנייה, אז כך יהיה, כי המנצח הוא זה שמתעלה. אבל אני לא חושב כך. אני חושב על האזרחים הרגילים שגדלו בתוך כל הקרבות הפוליטיים והתרבותיים, אך מצאו דרך, לפחות בחייהם האישיים, לשלום עם שכניהם ושלום עם עצמם. אני מצייר את התמונה שלהם כאלו המת”

“אחד המסורות הפוליטיות של המדינה, המסורת שמתחילה מיום היווסדה ועד לגאונתה של תנועת הזכויות האזרח, המסורת המבוססת על הרעיון הפשוט שיש לנו חלק משותף זה בזה, ושמה שמקשר אותנו חזק יותר מכל מה שמפריד בינינו, ושאם מספיק אנשים יאמינו באמתותו של רעיון זה ויעשו בו מעשה, אז אולי לא נפתור כל בעיה, אך נוכל להשיג דברים משמעותיים.”

“אנשי ברלין - אנשי העולם - זהו הרגע שלנו. זהו זמננו.”

“לא על ידי תגמול רכילות וזלזול בלבד הפכנו את המדינה העשירה ביותר בעולם. לא על ידי הורדתם של האינטרסים המיוחדים לשלוט הפכנו את המדינה הזאת. לא על ידי משחקי מזל ורדיפת רווחי נייר בוול סטריט בנינו אותה. בנינו את המדינה הזאת על ידי יצירת מוצרים, על ידי ייצור סחורות שניתן למכור.”

“אני אנסה לאחד את כל האמריקאים”

“אחת הסיפורים המרעננים, אולי מיתולוגיים, שמספרים על דניאל פטריק מויניהן, הסנאטור הניו יורקי המבריק, החריף והמהפכני, מספרת על ויכוח חם שבו היה מעורב מול אחד מחבריו לסנאט בנושא מסוים. כאשר הבחין הסנאטור השני שהוא נמצא בצד ההפסד בוויכוח, הוא התפרץ וצעק: "אולי אתה לא מסכים עמי, פט, אבל אתה זכאי לדעתך". על כך ענה מויניהן בקור רוח: "אתה זכאי לדעתך, אך לא לדעתך את העובדות".”

“אם ימשיכו אנשים להרגיש שדמוקרטים דואגים לעניים ושרפובליקנים דואגים לעשירים ואף אחד לא דואג אליהם, אז לא ניגשים לרב מה. והמגמות מראות שהאנשים נלחצים. וברור ש-2007, 2008 חשפו בפני אנשים כמה הם רגישים.”

“העדיפות שלנו היא לפעול נגד ארגון המדינה האסלאמית. ולכן אמרנו שאיננו מתעמתים בפעולה צבאית נגד המשטר הסורי. אנחנו מתמקדים במתקני הארגון ובאנשיו המשתמשים בסוריה כמבלטח, כחלק מהמדיניות שלנו בעיראק.”

“אנחנו יודעים שהקרב שלפנינו יהיה ארוך, אבל זכרו תמיד שלא משנה אילו מכשולים ניצבים בדרכנו, שום דבר לא יכול לעמוד בדרכה של עוצמתם של מיליוני קולות הקוראים לשינוי. נאמר לנו שאיננו יכולים לעשות זאת בידי מקהלה של ציניקנים... הם רק ילכו ויהיו רמים יותר ויותר, ובלתי הרמוניים יותר ויותר ........... התבקשנו לעצור לבדיקת מציאות. הוזהרנו שלא להציע לאנשי האומה הזאת תקוות שווא. אבל בסיפור הבלתי סביר שהוא אמריקה, מעולם לא היה דבר שקרי בתקווה.”

“אנחנו לא במלחמה נגד האסלאם”

“יש לי שתי בנות. בת 9 ובת 6. אני אלמד אותן קודם כול על ערכים ומוסר. אבל אם הן יעשו טעות, אני לא רוצה שהן ייענשו בתינוק.”

“עוד יש לנו עבודה הרבה שעלינו לעשות. עבודה עבור כל אמריקאי עוד שמצפה לעבודה טובה או לשכר גבוה יותר, לחופשה משלמת או לגמלאות הוגנת; עבור כל ילד שזקוק לסולם יציב יותר כדי לצאת מהעוני או לחינוך של מעלה עולמי; עבור כל אדם שלא חווה עד כה את התקדמות השבע שנים והחצי האחרונות.”

“נא קראו לנו לנשמה חדשה של אהבת ארץ, של אחריות, שבה יתחייב כל אחד מאיתנו להשתדל יותר, לא רק לעצמו אלא גם לחברו.”

“לצד האינדיבידואליזם המפורסם שלנו, יש עוד מרכיב בסאגה האמריקאית — אמונה שכולנו מחוברים כעם אחד. אם יש ילד בצד הדרומי של שיקגו שלא יודע לקרוא, זה חשוב לי — גם אם זה לא הילד שלי. אם יש אזרח ותיק במקום כלשהו שלא יכול לשלם על תרופות המרשם שלו ונאלץ לבחור בין תרופה לשכר דירה, זה הופך את חיי לעניים יותר — גם אם זה לא הסב שלי. אם יש משפחה ערבייה-אמריקאית שנאספת בלי היתר של עורך דין או הליך הוגן, זה מאיים על חירויות האזרח שלי. זו האמונה הבסיסית הזאת — אני שומר אחי, אני שומר אחותי — היא שעושה את המדינה הזאת לַעובדת.”

“כחלום גרעיני – כמדינה היחידה בעולם שמשכה את נשק גרעיני – ארצות הברית מחויבת מוסרית לפעול”

“אנחנו חייבים לדבר ולהתאמץ להגיע להבנות משותפות, בדיוק בגלל שאף אחד מאיתנו אינו מושלם ולא יכול לפעול עם ודאות שאלוהים עומד לצידנו; אך לעיתים אנחנו חייבים לפעול בכל זאת, כאילו אנו בטוחים, מוגנים מטעות רק על ידי חסד.”

“העתיד מתגמל את אלה שמשיכים קדימה. אני לא יכול לעצור זמן כדי להרהר בעצמי. אני לא יכול לעצור זמן כדי לתלונן. אני אמשיך קדימה.”

“לנו הם עזבו את כל רכושם וצאו לדרך מעבר לים, בחיפוש אחר חיים חדשים.”

“אל-קאעידה עדיין מהווה איום. איננו יכולים להעמיד פנים, איכשהו, שמכיוון שברק חוסיין אובמה נבחר לנשיא, פתאום הכול יהיה בסדר.”

“כשאנחנו חושבים על האיומים הגדולים ביותר לביטחוננו הלאומי, הראשונים שבאים לידי דעתנו הם הפצת נשק גרעיני, מדינות בלתי יציבות וטרור גלובלי. אך איום אחר, שמקורו לא באדם אלא בטבע, מתחבא מעבר לגבולותינו – מגפה של נגיף השפעת עופות.”