אנתוני טי הינקס

“אבא? מה אתה הולך לתת לאנשי כדור הארץ? שאל ישו. אני הולך לתת לכל אחד מהם קשת בענן כדי שהם ידעו כמה הם מיוחדים, אמר אלוהים.”

“אני מונה את ברכותיי כך: 1) אני חי. 2) היופי נמצא בעולם סביבי. 3) אני חולק את אהבתי עם כולם ולא רק עם קומץ נבחר. 4) אני מודה למי שעשה ויצר אותנו, לא משנה איזו דת זו תהיה. 5) אני לעולם לא מפסיק לחייך, לצחוק ולהיות שמח. 6) אני מנסה לעזור לאלה שזקוקים לכך ביותר. 7) אני מנסה לא לשנוא, לפגוע או להרוג דבר או מישהו. 8) אני חולק את מה שיש לי גם אם אין לי הרבה. 9) אני כותב ומשתף את מחשבותיי כדי שזה עשוי להביא נחמה לאנשים אחרים. 10) אני לעולם לא מבקש דבר עבורי מאף אחד. 11) אני מקיים את עשר הברכות האחרות.”

“לעולם אל תאכל צ'יפס תפוחי אדמה בלי לפתוח קודם את השקית!”

“קרלייל! לא סתם ישות אלמונית נוספת.”

“אל תשנאו אותי על כך שאני שונה. פשוט היו אסירי תודה שאני לא אתם.”

“אני יודע מאין באתי, אבל מה שאני רוצה לדעת הוא, לאן אני הולך?”

“כשאתה עוצם את עיניך ומרגיש את הצבע, זה הרגע שבו אתה יודע שהאהבה נכנסה אל לבך”

“כמה מאיתנו הקדישו לאחרונה זמן כדי להביט בשמיים; להתפעל מן העננים; להריח את הפרחים; או להריח את ניחוח הגשם הטרי; לקנות לזר כוס תה או קפה; להקדיש מזמננו כדי לעזור לאחר; או פשוט לקחת פסק זמן לשבת ולצפות באנשים ממהרים הנה והנה; לומר אני אוהב אותך; לחייך אל זר גמור; להצטרף לילדים מהרחוב כדי לשחק משחק? לצערי, הייתי צריך לומר....לא רבים. זה עצוב....”

“זה כשאנחנו מתנשקים שאני מרגיש את דמך בתוך ורידיי ואת פעימות לבך בתוך נשמתי”

“האושר נמצא במרחק חיוך אחד בלבד.”

“כדי לעמוד על פסגת הר, עליך תחילה ליצור את ההר.”

“אנחנו חולמים כי זה מה שהחיים הם. כל דבר אחר והם היו הופכים לסיוט.”

“אין פרידה שיטפונות הדמעות זורמים למענך, כשאני נזכר איך זה היה פעם. המגע העדין שלך, ליטופך הרך, בושם הניחוח שלך, נשיקתך הרכה. אבל דברים אכן משתנים, ברגע של מצמוץ עין, נהג סורר, בלי פרידות. כל מה שאני זוכר הוא איך זה היה, לפני אותו לילה קטלני, כשנעלם הכול. אני אוהב אותך.”

“לפעמים אתה צריך לעשות משהו רע כדי לעשות משהו טוב. אני מניח שזו האירוניה של החיים.”

“אם תצעד כל צעד, כאילו היה זה צעדך האחרון. תעריך את העולם על כל תפארתו ותשקע בתפארת האל, כי בחכמתו הוא ברא אותנו ואת היקום כולו סביבנו.”

“אינני יכול לקרוא את מילותיי שלי, פן אשפוך דמעה, כי כל הזיכרונות הכואבים, יקרים לי עד מאוד.”

“אני אובד מילים.”

“אני מוצא ש...ככל שהאגו גדול יותר.ככל שהפה גדול יותר.כך רדידותו של האדם עמוקה יותר.”

“מלחמה נמכרת!”

“האדם רוצה להשתייך. הוא פשוט לא יודע איך.”