“אבא?" שאל ישו. "כן, בן?" השיב אלוהים. "יש לנו עדיין נייר עטיפה?" שאל ישו. "לא, אין לנו. השתמשתי בכולו כדי להכין פרפרים," ענה אלוהים. "פרפרים?" שאל ישו בתמיהה. "כן, פרפרים," אמר אלוהים. "למה?" שאל ישו עכשיו. "ובכן, לפעמים אין גשם, וזה אומר שאין קשתות. ואז לפעמים אנשים הולכים לבד או לא מסתכלים על אנשים אחרים, ולכן גם לא רואים חיוכים. אז גזרתי את נייר העטיפה והכנתי פרפרים כדי שבני האדם על פני האדמה יראו ויביטו בהם וכך יחייכו." "זה מקסים, אבא, אבל מה עם עשים?" שאל ישו. "הם רק פרפרים קטנים," השיב אלוהים. ישו צחק, "אני אוהב פרפרים." "אני יודע," אמר אלוהים בחיוך אל בנו.”