נוער

“שמענו את פעמוני חצות, מאסטר שאלו”

“ככל שהתקרבנו למונטוק, היא נראתה צעירה יותר, שנות הדאגה והעבודה נעלמות מפניה. עיניה קיבלו את צבע הים.”

“היא מצמצה, התיישבה, וראתה את כריס בפתח חדר האמבטיה. הוא זה עתה יצא מהמקלחת. שערו היה לח, והוא היה לבוש רק בתחתוניו. מראה גופו הרזה והנערי — כולו צלעות ומרפקים וברכיים — משך את לבה, כי הוא נראה כל כך תמים ופגיע. הוא היה כל כך קטן ושברירי עד שהיא תהתה איך תוכל אי פעם להגן עליו, ופחד מחודש עלה בה.”

“באמצעות קריאת ספרי מדע פופולריים הגעתי עד מהרה לידי ההכרה כי הרבה מן הסיפורים שבמקרא לא יכלו להיות אמת. התוצאה הייתה אורגיה ממש פנאטית של חשיבה חופשית, בצירוף הרושם שהנוער מולך שולל במתכוון בידי המדינה באמצעות שקרים; זה היה רושם מוחץ. חוסר אמון בכל סוג של סמכות צמח מתוך חוויה זו, גישה ספקנית כלפי האמונות שהיו חיות בכל סביבה חברתית מסוימת - גישה שמעולם לא עזבה אותי שוב.- אלברט איינשטיין, הערות אוטוביוגרפיות, בעריכת פול ארתור שילפ”

“ילדים הם חביבים ומקסימים.”

“עשה את כל העבודה שאתה יכול בימי נעוריך, בעוד יש לך את הכוח הרב ביותר.”

“הייתי מעדיף לבקש את חברתך כדי לראות את פלאי העולם שבחוץ, מאשר, בעודך חי בבית בעצלות קהה של עצלן, לכלות את נעוריך בבטלה חסרת צורה.”

“יש משבר זהות גדול בקרב סטודנטים כיום. מי אני? מהי תכלית החיים? מאין באתי? לאן אני הולך? לתנ״ך יש תשובה ישירה לשאלה הפילוסופית הגדולה הזאת, ואם אלוהים לא ימלא את הריק בקרב הנוער כיום, אז אידאולוגיה אחרת תעשה זאת, משום שלצעירים חייבת להיות אמונה. הם חייבים להאמין במשהו כדי למצוא סיפוק בחייהם.”

“פגשתי גבר והתאהבתי בו. נתתי לעצמי להתאהב מסיבה אחת פשוטה: אני לא מצפה שיצא מזה משהו. אני יודעת שבעוד שלושה חודשים אהיה רחוקה והוא יהיה רק זיכרון, אבל לא יכולתי להמשיך לחיות בלי אהבה; הגעתי לקצה שלי. בדרך כלל, פגישות כאלה קורות כשאנחנו מגיעים לקצה, כשאנחנו צריכים למות ולהיוולד מחדש רגשית. הפגישות האלה מחכות לנו, אבל לרוב אנחנו מתחמקים מהן. אבל אם אנחנו מיואשים, או אם אין לנו מה להפסיד, או אם אנחנו מלאי תשוקה לחיים – אז הלא-נודע נחשף והיקום שלנו משנה כיוון.”

“ויתרתי על מעט מן הנעורים למען הידע, אך הרווח שלי היה יקר יותר מן האובדן”

“גאונות מסביבה את העולם בצעירותה ללא הפסקה ומבקשת סליחה על כך שהיא רחבה-כפות, ואיך שלא מפתיע שמאוחר יותר בחייה היא נוטה להרים את כפותיה במהירות יתר כלפי טיפשים וטפשים.”

“לומר את האמת הוא דבר קשה מאוד, וצעירים רק לעיתים רחוקות מסוגלים לכך.”

“כבוד צריך להימצא בלבך שלך ולעולם לא להידרש, להישחט, להתחנן עליו או להתמקח עליו. אם אתה צריך להסביר למה אתה ראוי לו, אז מעולם לא היה לך אותו.”

“האלכימאי הרים ספר שמישהו בשיירה הביא. בעוברו על הדפים, הוא מצא סיפור על נרקיס. האלכימאי הכיר את האגדה על נרקיס, עלם שכרע מדי יום ליד אגם כדי להתבונן ביופיו שלו. הוא היה מוקסם כל כך מעצמו, שיום אחד נפל אל האגם וטבע. במקום שבו נפל נולד פרח, שנקרא נרקיס. אבל כך לא סיים מחבר הספר את הסיפור. הוא אמר שכאשר נרקיס מת, הופיעו אלות היער ומצאו את האגם, שהיה מים מתוקים, כשהוא הפך לאגם של דמעות מלוחות. 'מדוע את בוכה?' שאלו האלות. 'אני בוכה על נרקיס,' השיב האגם. 'אה, אין זה מפתיע שאת בוכה על נרקיס,' אמרו, 'שכן אף שאנו רדפנו אחריו תמיד ביער, רק את יכולת להתבונן ביופיו מקרוב.' 'אבל... האם נרקיס היה יפה?' שאל האגם. 'מי טוב ממך לדעת זאת?' שאלו האלות בתימהון. 'הרי על גדותיך הוא כרע מדי יום כדי להתבונן בעצמו!' האגם שתק זמן מה. לבסוף אמר: 'אני בוכה על נרקיס, אבל מעולם לא שמתי לב שנרקיס היה יפה. אני בוכה משום שבכל פעם שהוא כרע ליד גדותיי, יכולתי לראות, במעמקי עיניו, את יופיי שלי משתקף.' 'איזה סיפור יפה,' חשב האלכימאי.”

“אל תמרוד, אלא תן לאלוהים את ההזדמנות לשנות את חייך ולעזור לך לעבור את בעיות הנעורים, כי הן רבות.”

“זכור את הבורא בימי נעוריך”

“שלושתן היו יפות, כמו שכל הבנות בגיל הזה יפות. אי אפשר לעזור לזה, לסוג כזה של יופי, וגם אי אפשר לשמר אותו; זו רעננות, מלאות של התאים, שאינה נרכשת והיא זמנית, וששום דבר אינו יכול לשחזר. אף אחת מהן לא הייתה מרוצה מזה, עם זאת; כבר הן ניסו לשנות את עצמן לתוך איזו תבנית דמיונית, בלתי אפשרית, תולשות ומשרטטות בעפרון על פניהן. לא האשמתי אותן, שכן עשיתי אותו הדבר פעם בעצמי.”

“אמא גיניאן ענתה על מכתביי והוזמנתי לארוחת צהריים בביתה. שם ראיתי לראשונה את כוס הנגיש. המים היו מכילים מספר פרחים של רוזמרין צוף צפים, ודמייתי שמדובר בסוג של מרק יפני שקוף לאחר הארוחה, ואכלתי כל חלק ממנו, כולל הפרחים הקרישים הקטנים. אמא גיניאן לא אמרה דבר, ורק מאוחר יותר, כשסיפרתי לבת דעת צעירה מכלג' שאני מכירה על הארוחה, למדתי מה שעשיתי.”

“בנעוריי היו לי שלושה מורים: חברים, אויבים וספרים. בבגרותי היו לי שלושה פרופסורים: אלוהים, הטבע והחיים.”

“יותר ויותר בני נוער ומבוגרים מתמכרים לניקוטין על בסיס יומי.”