זמן

“אין לנו עוד זמן לבזבז על שעשוע הצד האפל שלנו. הגיע הזמן שנכיר באותם יסודות מרושעים של עולמנו הפנימי ונתחיל לעבוד ללא לאות על עקירתם.”

“אל תבזבז את זמנך בהביט בחלב שנשפך. יש עוד פרות לחלוב”

“הצנועים ביותר, ובו בזמן המאוזנים והרחבים ביותר, שיבחו ביותר, בעוד שהקוטר, המוזרים והקנטרנים שיבחו פחות מכולם.”

“תן כבוד לדרך שבה זר זר יכול לתת משמעות לעולמך. רוב האנשים חיו שנים בלי להרעיד את הלב, ואז ברגע קטן פוגשים מישהו שמגלה להם מה הם באמת מחפשים. על פני 6 מיליארד תושבים, חוויתי את החיבור המשנה חיים רק ארבע פעמים. תאמינו לי – זה נדיר, ואתה חייב לכבד את זה.”

“כאשר אתה נלהב, תעשה דברים בהתמדה ובמהירות”

“לא הכרתי אותו זמן רב, אמנם, אך אני מכירה אותו הרבה יותר טוב מאשר כל יצור אחר בעולם.”

“כאשר אנו מרשים לעצמנו באמת לחוש את כאבנו שלנו, עם הזמן הוא מתחיל להיראות פחות אישי. אנו מתחילים להכיר בכך שמה שראינו ככאב שלנו הוא, ברמה עמוקה יותר, הכאב הטמון בקיום האנושי.”

“לרוב, אנשים שמאובססים אחר תשוקותיהם ורגשותיהם הם בדרך כלל אומללים יותר בחיים לעומת אנשים שמסיטים מחדש את תשומת לבם לשירות לזולת או למטרה צודקת. האם אי פעם שמעתם מישהו אומר שחייו היו מחורבנים כי הוא האכיל חסרי בית? גרם לילדיו לצחוק? או קנה צעצוע לילד נזקק בזמן חג המולד?”

“כשנפגשנו, הפגישה נגמרה מיד, זה היה כלום. עכשיו היא מתפתחת כשאנחנו זוכרים אותה – מה זה יהיה כשאזכור אותה כשאשכב למות, מה זה ייצור בי עד אז – זהו המפגש האמיתי. האחר הוא רק תחילתו. אתה אומר שיש לך משוררים בעולם שלך. האם הם לא לימדו אותך את זה?”

“אומרים שהזמן מרפא את כל הפצעים, אבל זה מניח שמקור הצער הוא סופי”

“אם אומרתי שבקרבת כדור הארץ ומאדים יש כוס תה סינית סובבת סביב השמש במסלול אליפטי, אף אחד לא יוכל להפריך את הטענה שלי, מוכן שאני מוסיף שגודלה של הכוס קטן מדי כדי להיראות אפילו בטלסקופים החזקים ביותר שלנו. אך אם אומר בנוסף, שכיוון שאין להפריך את הטענה שלי, זה התערבות בלתי נסבלת של הגיון האדם לספק אותה, היו מחשיבים אותי כמדבר בלי משמעות. אולם אם קיום כוס התה הזו נטען בספרים עתיקים, נלמדת כאמת קדושה בכל יום ראשון, ונקלטת במוחות ילדים בבית הספר, הספקן בקיומה יהפוך לסימן של אקצנטריות ויתן למאמין את הזכות לקבל את תשומת הלב של הפסיכיאטר בעידן מאור, או של המודק בעידן קודם.”

“אני תמיד אהבתי את היחידות שלי. היא נותנת לי זמן לחשוב ולכתוב.”

“השג ערכים גדולים על ידי המרת זמנך”

“אני ממשיך להסתכל, עיני לא חסרות דבר, זוכר את הרגעים שאנחנו חילקנו זה עתה. אך בכל הזמן הזה היא לא מבטת אחורה, ואני מושפע מהתמונות שליה לה מאבק עם אויבים לא נראים. אני יושב לצד המיטה עם גב כואב, ומתחיל לבכות כשאני מקים את העטף. אלי לא מרגישה. אני מבין, כי דעתה נעלמה. מספר עמודים נופלים לרצפה, ואני מתכופף כדי לקחת אותם. עייפות כעת, אני יושב לבד, מרוחק מאשתו. ובשעה שהאחיות נכנסות הן רואות שני אנשים שצריך להרגיע. אישה רועדת מפחד מהשדים בדעתה, וגבר זקן שמאוהב בה יותר מחייו, בוכה קלות בפינה, פניו בידיו.”

“אולי יש אנשים שנולדו אכן כמוסים. אני מקווה שלא. לדבריי ולדברי אחיי: נולדנו עם יכולת והכרעה להיות שמחים לחלוטין כל הזמן. אולי גם בכך היינו חריגים. היי הו.”

“לחשתי לו, אתה תתחרט אם תיתן לי ללכת. אני לא מחכה לגבר, אם הוא לא מוכן לצמוח. הוא לא האמין לי, הוא עשה את הבחירה שלו, וזו הייתה הפעם האחרונה שהוא אי פעם שמע את קולי.”

“המרדף אחר המעגל הפנימי ישבור את לבכם אלא אם כן תשברו אותו אתם. אבל אם תשברו אותו, תבוא תוצאה מפתיעה. אם בשעות עבודתכם תעשו את העבודה למטרתכם, תגלו עד מהרה, מבלי משים, שאתם בתוך המעגל היחיד במקצועכם שבאמת חשוב. תהיו אחד מבעלי המלאכה המיומנים, ובעלי מלאכה מיומנים אחרים ידעו זאת. חבורת בעלי המלאכה הזאת בשום אופן לא תתלכד עם המעגל הפנימי או עם האנשים החשובים או עם יודעי הדבר. היא לא תעצב את המדיניות המקצועית ההיא או תיצור את ההשפעה המקצועית ההיא הנלחמת למען המקצוע כולו נגד הציבור: ואף לא תוליד את אותן שערוריות ומשברים תקופתיים שהמעגל הפנימי מוליד. אבל היא תעשה את הדברים שהמקצוע הזה קיים כדי לעשות, ובטווח הארוך תהיה אחראית לכל הכבוד שהמקצוע הזה אכן זוכה לו ושנאומים ופרסומות אינם יכולים לקיימו. ואם בשעות הפנאי שלכם תתרועעו בפשטות עם האנשים שאתם אוהבים, שוב תגלו שהגעתם מבלי משים אל פנים אמיתיים: שאתם אכן יושבים בנוחות ובביטחון במרכזו של משהו שמבחוץ היה נראה בדיוק כמו מעגל פנימי. אבל ההבדל הוא שהסודיות שלו מקרית, והבלעדיות שלו היא תוצר לוואי, ואף אחד לא הובל לשם על ידי הפיתוי של הסודי: שכן מדובר רק בארבעה או חמישה אנשים שאוהבים זה את זה ונפגשים לעשות דברים שהם אוהבים. זוהי ידידות. אריסטו מנה אותה בין המידות הטובות. היא גורמת אולי למחצית מכל האושר בעולם, ושום מעגל פנימי לעולם לא יוכל להחזיק בה.”

“אני המומה מכמה זמן אני מבלה בבית הלבן. כלומר, את יודעת, בעיני אנשים מבחוץ, הרעיון ללכת לבית הלבן לפגישה חייב להיראות כמו הדבר הכי חשוב, רציני, ואפילו זוהר שאפשר לעשות.”

“אבטלה היא הזדמנות להגשים ייעוד”

“בדידות היא האוצר הגדול ביותר, ובאמצעותה אפשר לבנות מחדש את חייך, לסדר מחדש את חייך ולפתור את בעיות החיים.”