זמן

“יש מידה מסוימת של עמימות ברקע שלי, עם נישואי תערובת והתנצרויות, אבל לפי קריאות שונות של שלושה קודים שאני לא רוחש להם הרבה כבוד (החוק המוסרי, חוקי נירנברג, וחוק השבות הישראלי) אני אכן נחשב לבן השבט, וכל הכחשה של כך במשפחתי פסקה עמי. אבל לא אעביר את עצמי לישראל אם פירוש הדבר יהיה המשך ההפקעה של עם אחר, ואם פשיזם אנטי-יהודי ישוב לעולם הנוצרי — או, סביר יותר, יבוא אלינו דרך העולם המוסלמי — אני כבר רואה בכך חובה להתנגד לו בכל מקום שבו אני חי. הייתי מתעב את עצמי אילו נמלטתי ממנו לכל כיוון. ליאו שטראוס צדק. היהודים לא ייעשו "נושעים" או "גאולים". (תתעודדו: גם אף אחד אחר לא.) הם/אנחנו תמיד נהיה בגלות, בין אם הם באזור ירושלים רבתי ובין אם לאו, ובמובנים מסוימים כך ראוי שיהיה. הם, או אנחנו, כפי שחבר של ויקטור קלמפרר ניסח זאת פעם באוזניו בתקופה אפלה מאוד, נידונים וזכאים להיות "עם סייסמי". מדד ביקורתי לבריאותה הכללית של הציוויליזציה הוא מצבה של "השאלה היהודית". מעולם לא הומצא פוליסת ביטוח שיכולה או שתוכל לכסות את הסיכון הזה.”

“האם אני הולך עם הזמן לאט, או שהזמן הולך איתי?”

“אם היית מקדיש את זמנך לפעילות גם אם לא היית מקבל עליה תשלום, מצאת מפתח לייעודך”

“איכות הזמן שאתה מקדיש לעבודה היא זו שקובעת את גדולתך”

“הנחל תפס לראשונה את מה שרבים מעולם לא מתבוננים בו בעצמם — שלא רק הוא היה קורבן לגורל חמור, אלא גם אחד מהאכזריים שבגורליו של הגורל.”

“או שנלך בדרך ההיא. או שנלך עכשיו בכבישים, ויהיה לנו זמן להכניס דברים לתוכנו. ויום אחד, אחרי שזה ייקלט בנו זמן רב, זה ייצא מהידיים שלנו ומהפה שלנו. והרבה מזה יהיה שגוי, אבל רק מספיק מזה יהיה נכון. פשוט נתחיל ללכת היום ונראה את העולם ואת האופן שבו העולם הולך סביב ומדבר, את האופן שבו הוא באמת נראה. אני רוצה לראות הכול עכשיו. ואף על פי ששום דבר מזה לא יהיה אני כשזה ייכנס, אחרי זמן מה הכול יתקבץ בתוכי וזה יהיה אני. תסתכל על העולם שם בחוץ, אלוהים שלי, אלוהים שלי, תסתכל עליו שם בחוץ, מחוץ לי, שם בחוץ מעבר לפניי, והדרך היחידה באמת לגעת בו היא לשים אותו במקום שבו בסוף הוא יהיה אני, במקום שבו הוא בדם, במקום שבו הוא פועם סביב אלף פעמים עשרת אלפים ביום. אני אאחז בו כך שלעולם לא יברח. יום אחד אחזיק בעולם חזק. כבר יש לי עליו אצבע אחת עכשיו; זו התחלה.”

“העושר נוצר מן הזמן שלך”

“אתה מקבל רעיונות מחלימה בהקיץ. אתה מקבל רעיונות משעמום. אתה מקבל רעיונות כל הזמן. ההבדל היחיד בין סופרים לאנשים אחרים הוא שאנחנו שמים לב כשאנחנו עושים את זה.”

“גדלתי מעבר לכל כך הרבה, אני חושבת שבאיזשהו שלב כולנו עושים זאת ~ אנחנו מגיעים לשלב בחיינו שבו אנו נאלצים לעשות שינוי, נאלצים לנתק חברויות, מערכות יחסים, עבודות ומקומות שפעם קראנו להם בית. באותו זמן, הכול מרגיש קצת מציף, שום דבר לא נשאר אותו דבר ואתה צריך ללמוד שוב את דריסת הרגל שלך, אבל אני יכולה להרגיע אותך שברגע שתיצור את הדרך שבה אתה רוצה ללכת, מה שהשארת מאחור אפילו לא יֵחשב.”

“בכל דור, ישנה אותה חוכמת הדורות שנקברת מחדש בתוך פטפוטי הארעיות של המודרניות; ואז, כמו יהלום גולמי, היא נחשפת שוב בידי מיעוט קטן מאוד שלא רק משיב אותה, אלא גם מלטש אותה ומציג אותה כמשהו חדש, משהו יקר ערך מאוד ומרענן כפי שמובן על ידי בני ההווה.”

“שיקגו היא העיר האמריקאית הגדולה, והיה באמת נהדר לחיות שם בתקופה של התרחבות כלכלית, הזדמנויות וצמיחה. הרגשתי כאילו אני חי במרכז העולם. בניגוד לניו יורק, אף אחד לא מצפה ממך להיות סופר מקצועי.”

“אלה שהפכו לגדולים רק גילו משהו ששאר העולם לא גילה”

“ישוע לא התווכח עם [השטן]... אדוננו ציטט את הכתובים, וזה דבר אחד שהשטן אינו יכול לשאת! הכתובים מביסים אותו בכל פעם.”

“אל תלקק את פצעיך אלא אם כן אתה רוצה לטעום את העקיצה פעם שנייה”

“שיפור עצמי אפשרי רק באמצעות המרת זמן בבדידות”

“אני אוהבת את היום, זהו זמן קדוש.”

“אנו חיים בעולם לחוץ בזמן, וכמעט כל מה שאנו עושים נראה דחוף.”

“אילו היה לי זמן, כסף וידע, יכולתי לכתוב על הכול; אבל אין בעיה, גוגל כבר עושה את זה”

“הקריאה הדיגיטלית תשתלט לחלוטין. היא קלת משקל והיא נהדרת לשיתוף. עם הזמן היא תשתלט.”

“אני חושב שיש רבים בפלג הדמוקרטי שמעוניינים שהעלייה הבלתי חוקית תישאר בעלת מעמד של בעיה לא פתורה, לפחות לזמן הזה, משום שהיא מועילה יותר כבעיה בחירות מאשר כבעיה שנפתרה.”