“או שנלך בדרך ההיא. או שנלך עכשיו בכבישים, ויהיה לנו זמן להכניס דברים לתוכנו. ויום אחד, אחרי שזה ייקלט בנו זמן רב, זה ייצא מהידיים שלנו ומהפה שלנו. והרבה מזה יהיה שגוי, אבל רק מספיק מזה יהיה נכון. פשוט נתחיל ללכת היום ונראה את העולם ואת האופן שבו העולם הולך סביב ומדבר, את האופן שבו הוא באמת נראה. אני רוצה לראות הכול עכשיו. ואף על פי ששום דבר מזה לא יהיה אני כשזה ייכנס, אחרי זמן מה הכול יתקבץ בתוכי וזה יהיה אני. תסתכל על העולם שם בחוץ, אלוהים שלי, אלוהים שלי, תסתכל עליו שם בחוץ, מחוץ לי, שם בחוץ מעבר לפניי, והדרך היחידה באמת לגעת בו היא לשים אותו במקום שבו בסוף הוא יהיה אני, במקום שבו הוא בדם, במקום שבו הוא פועם סביב אלף פעמים עשרת אלפים ביום. אני אאחז בו כך שלעולם לא יברח. יום אחד אחזיק בעולם חזק. כבר יש לי עליו אצבע אחת עכשיו; זו התחלה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←