“אני חושב שיש לי מושג טוב מאוד מדוע האנטישמיות כה עיקשת וכה רב-צורתית וכה מתמשכת. הנצרות והאסלאם, אף על פי שהן טוענות שהן תאיסטיות, שתיהן מבוססות על הפטישיזציה של פרימטים אנושיים: ישו במקרה האחד ומוחמד במקרה האחר. אי אפשר לכנות אף אחת מן הדמויות הללו בדיוק היסטורית, אך לשתיהן יש דבר אחד במשותף גם בממד הכמו-מיתולוגי שלהן. את שתיהן פגשו היהודים לראשונה. והיהודים, רעבים ככל שהיו לכל סימן של המשיח המיוחל זה מכבר, לא נפלו בפח של אף אחד משני המתחזים הללו, או לא במספרים גדולים או לא לאורך זמן. אני עצמי בהחלט מקווה שזה לא יקרה. היהודים ראו את ישו ואת מוחמד כפי שהם באמת. במבט לאחור, רבים מהם גם ראו את טבעם האמיתי של הדמויות המיתיות, הפרימיטיביות והאכזריות של אברהם ומשה. קרוב יותר לזמננו, במאבקים המרים סביב פועלם של מרקס, פרויד ואיינשטיין, המשתתפים והדמויות היהודיים לא היו מן הפחות בולטים. יהי כן תמיד, בכל עת שפרימט אנושי כלשהו מציב את עצמו, או מוצב בידי אחרים, כמשיח.”
כריסטופר היצ'נס