מדע

The precision of science cuts through the fog of uncertainty, revealing the cold logic behind the universe’s most stubborn mysteries—where wonder and method collide in equal measure. These quotes capture the thrill of discovery, the humility of ignorance, and the quiet awe of a world held together by laws we’re only beginning to understand.

1,076 ציטוטים — עמוד 29 מתוך 54

“גיהינום הוא ביתם של הבלתי־ממשי ושל מחפשי האושר. זהו המקלט היחיד מן השמים, שהם, כפי שאני אומר לכם, ביתם של אדוני המציאות, ומן הארץ, שהיא ביתם של עבדי המציאות. הארץ היא חדר ילדים שבו גברים ונשים משחקים בלהיות גיבורים וגיבורות, קדושים וחוטאים; אך גופיהם גוררים אותם מטה מגן העדן של השוטים שלהם: רעב וקור וצמא, זקנה וכליה ומחלה, המוות מעל הכול, הופכים אותם לעבדי המציאות: שלוש פעמים ביום יש לאכול ארוחות ולעכלן: שלוש פעמים במאה יש להוליד דור חדש: עידני האמונה, הרומנטיקה והמדע כולם נאלצים לבסוף להסתפק בתפילה אחת בלבד, “עשה ממני חיה בריאה.” אבל כאן אתה נמלט מעריצות הבשר הזאת; שכן כאן אינך חיה כלל: אתה רוח רפאים, הופעה, אשליה, מוסכמה, נטול מוות, נטול גיל: במילה אחת, חסר גוף. אין כאן שאלות חברתיות, אין שאלות פוליטיות, אין שאלות דתיות, והטוב מכול, אולי, אין שאלות תברואתיות. כאן אתה מכנה את הופעתך יופי, את רגשותיך אהבה, את תחושותיך גבורה, את שאיפותיך מעלה, כשם שעשית על הארץ; אך כאן אין עובדות קשות שיסתרו אותך, אין ניגוד אירוני בין צרכיך לבין יומרותיך, אין קומדיה אנושית, אלא רק רומנסה מתמדת, מלודרמה כללית. כפי שאמר ידידנו הגרמני בשירו, “הבלתי־הגיוני מבחינה פואטית כאן הוא השכל הישר; והנשיוּת הנצחית מושכת אותנו מעלה והלאה...”

ג'ורג' ברנרד שו

“ההכרה בהרגלים ובתוכניות האכזריים והרעילים עד מאוד של הרוע תמיד מטביעה תשוקה עזה יותר וגעגוע לאל קרוב יותר. בני אדם, מתוך גאווה, עשויים לטעון לסמכויותיהם שלהם על מה שמגדיר טוב ורע; הם עשויים להכריז על עצמם כבעלי ידע חד במוסר סובייקטיבי דרך דת או מדע. אבל זה רק אם הם מכירים בפעולת הרוע כענן גשם קטן, מגוחך וקטנוני בשמים, שרק רוצה להרטיב את מצב רוחו של האדם. להפך, אדם יכול להיות מואר ללא ספק בכוחם, בשלומם ובידיעתם של האלים, של אלוהיו, אך כאשר או אם השדים מתעייפים מניסיונותיהם הכושלים לענות אותו, הם מתחילים לענות את יקיריו, או, אם לא את יקיריו, כל מי שעשוי לנסות לאחוז בפילוסופיות שלו. לא משנה עד כמה אלוהי הוא עשוי להיות, אלוהים הוא, בסופו של דבר, תקוותו היחידה וחסדו היחיד מול הלחצים הנבנים סביבו - נותר הדבר בידי סמכות עליונה יותר ובידי שלום מוצק יותר ואהבה רחבה יותר להאפיל לא רק על רעותיו של האדם עצמו אלא על כל הרעות, כדי שהטוב יוכל בסופו של דבר להיות בעל משמעות. אילו כל בני האדם היו אלים, כל ישות הייתה שוכנת בתא כלא נפרד, חסרת תקווה, לפני שהייתה מתמוטטת לבסוף אל תוך האין.”

קריס ג'מי