מדע

“הצלחה היא מדע; אם יש לך את התנאים, אתה מקבל את התוצאה.”

“אשר אני מתעורר, עובר עלי תהליך אבל קצר מותאם, שוב ושוב. ברור שיש בי משהו שמתכונן להאמין בחיים לאחר המוות, ואינו מעוניין כלל אם קיימים ראיות רציניות לכך.”

“הדבר הבלתי־מובן ביותר בעולם הוא שהוא מובן.”

“יש משהו מרתק במדע. אדם מקבל תשואות סיטונאיות כאלה של השערות מתוך השקעה זעירה כל כך של עובדות.”

“אין עוד אגדה פופולרית, שכבר הוכחה כזויה הן על ידי הפסיכואנליזה והמדע והן לא נטעה מעולם את לב שום שיר או מיסטיקן, כי אפשר לחשוב מחשבה ללא רגש. לא כך הדבר. כשאנו נייטרליים, אנו גם מושפעים. כשאנו אובייקטיביים, אנו גם סובייקטיביים. כשאנו אומרים "אני חושב", לא נותרים את הרגשות מחוץ לחדר. לומר לאדם שלא להיות רגשי, זה כמו לומר לו להיות מת.”

“איך יכולה הבריאה לאתגר ולשלוט בבורא? הוי בן תמותה, דע כי יש אל אלמותי בעל כוח אלמותי!”

“התפיסה של המציאות היא דבר שנבנה על ידי המוח האנושי על סמך צרכיו וכישוריו שלו.”

“פיזיולוגיה ופסיכולוגיה אינן נפרדות זו מזו כלל וכלל. להפך, הן שזורות זו בזו לעומק.”

“בינה מלאכותית אולי נראית כאילו יצאה היישר ממדע בדיוני, אבל היא עומדת להפוך לסיוט הגרוע ביותר של האדם.”

“אמונה טיפשית בסמכות היא האויב הגרוע ביותר של האמת”

“מדע בלי פילוסופיה מוביל לכאוס. פילוסופיה בלי מדע מובילה לשום מקום. רק יחד הן יכולות לבנות עולם טוב יותר.”

“השפה כמדע לכאורה. - משמעותה של השפה להתפתחות התרבות נעוצה בכך, שהאנושות הקימה בשפה עולם נפרד לצד העולם האחר, מקום שראתה בו דבר מה יציב כל כך, עד שעליו, בעומדה עליו, יכלה להרים את שאר העולם מציריו ולהיעשות אדונית לו. במידה שהאדם האמין במשך עידנים ארוכים במושגים ובשמות של דברים כבאמתות נצחיות, הוא ניכס לעצמו את אותו גאווה שבאמצעותה התרומם מעל החיה: הוא אכן חשב שבשפה הוא מחזיק בידיעת העולם. יוצר השפה לא היה צנוע דיו כדי להאמין שהוא רק מעניק לדברים כינויים, אלא סבר כי במילים הוא מבטא ידיעה עליונה של הדברים; השפה היא, למעשה, השלב הראשון של העיסוק במדע. גם כאן האמונה כי האמת נתגלתה היא שממנה זרמו מקורות הכוח האדירים ביותר. רק זמן רב לאחר מכן - רק עכשיו - מתחוור לבני האדם כי באמונתם בשפה הפיצו טעות עצומה. למרבה המזל, מאוחר מדי מכדי שניתן יהיה להחזיר לאחור את התפתחות התבונה, התלויה באמונה זו. - גם הלוגיקה תלויה בהנחות יסוד שאין להן כל מקבילה בעולם הממשי, למשל בהנחה שישנם דברים זהים, שאותו דבר עצמו זהה בנקודות זמן שונות: אך מדע זה נוצר מתוך האמונה ההפוכה (שמצבים כאלה אכן מתקיימים בעולם הממשי). כך גם המתמטיקה, שבוודאי לא הייתה נוצרת אילו היה ידוע מלכתחילה שבטבע אין קו ישר בדיוק, אין מעגל ממשי, אין גודל מוחלט.”

“אין דבר כזה פילוסופיה הארדקור או מדע הארדקור. מדע אמיתי ופילוסופיה אמיתית אינם הורסים זה את זה, הם פשוט משלימים ומעשירים זה את זה.”

“מה המדע של הוויטראג (המתעוררים משחררי חיבור)? – זה שאם מבינים מילה אחת של הוויטארג, אין כאב. אבל לא הבנת אף מילה של 'וויר', ויטאראג לורד מהאוויר (הטירתרנקאר ה-24).”

“זו ברכה מיוחדת להשתייך בין אלה שיכולים ומורשים להקדיש את מיטב מרצם להתבוננות ולחקירה של דברים אובייקטיביים ונצחיים. כמה שמח ומודה אני על שניתנה לי ברכה זו, המעניקה לאדם מידה רבה של עצמאות מן הגורל האישי שלו ומן היחס של בני דורו. ואולם עצמאות זו אין להקהות בנו את המודעות לחובות הקושרות אותנו תדיר אל העבר, ההווה והעתיד של האנושות כולה. מצוקתנו עלי אדמות נראית מוזרה. כל אחד מאיתנו מופיע כאן, שלא מרצונו ושלא בהזמנה, לשהות קצרה, בלי לדעת את הסיבה ואת התכלית. בחיי היומיום שלנו אנו חשים רק שהאדם כאן למען אחרים, למען אלה שאנו אוהבים ולמען יצורים רבים אחרים שגורלם קשור בגורלנו שלנו. לעיתים קרובות מטרידה אותי המחשבה שחיי נשענים במידה כה רבה על עבודתם של בני האדם האחרים, ואני מודע לחובתי הגדולה כלפיהם. אינני מאמין ברצון חופשי. דבריו של שופנהאואר: האדם יכול לעשות מה שהוא רוצה, אך אינו יכול לרצות את מה שהוא רוצה, מלווים אותי בכל המצבים לאורך חיי ומפייסים אותי עם מעשיהם של אחרים, גם אם הם מכאיבים לי למדי. מודעות זו להעדר הרצון החופשי מונעת ממני לייחס לעצמי ולבני האדם האחרים יתר חשיבות כיחידים הפועלים ומחליטים, ומונעת ממני לאבד את עשתונותיי. מעולם לא חשקתי בעושר ובמותרות ואף בזתי להם במידה רבה. תשוקתי לצדק חברתי הביאה אותי לעיתים קרובות לידי עימות עם אנשים, וכך גם סלידתי מכל חובה ותלות שלא ראיתי בהן הכרח מוחלט. [חלק 2] אני רוחש כבוד רב ליחיד וסלידה שאין להתגבר עליה מאלימות ומקנאות. כל המניעים הללו הפכוני לפציפיסט ולאנטי-מיליטריסט נלהב. אני מתנגד לכל שוביניזם, אפילו כשהוא מתחפש לפטריוטיות גרידא. זכויות יתר המבוססות על מעמד ועל רכוש תמיד נראו לי בלתי צודקות ומזיקות, וכך גם כל פולחן אישיות מופרז. אני חסיד של אידיאל הדמוקרטיה, אף כי אני מכיר היטב את חולשותיה של צורת הממשל הדמוקרטית. שוויון חברתי והגנה כלכלית על היחיד תמיד נראו לי המטרות הקהילתיות החשובות של המדינה. אף שאני טיפוס בודד בחיי היומיום, תודעתי להשתייכות לקהילה הבלתי נראית של אלה השואפים לאמת, ליופי ולצדק מונעת ממני לחוש מבודד. החוויה היפה והעמוקה ביותר שאדם יכול לחוות היא תחושת המסתורין. זהו העיקרון היסודי של הדת, וכן של כל מאמץ רציני באמנות ובמדע. מי שמעולם לא חווה זאת, נדמה לי, אם לא כמת אז לפחות כעיוור. לחוש שמאחורי כל דבר שניתן לחוות יש משהו שמוחותינו אינם יכולים לתפוס, ושיופיו ונשגבותו מגיעים אלינו רק בעקיפין: זוהי דתיות. במובן זה אני דתי. די לי להשתאות על סודות אלה ולנסות בענווה לתפוס בשכלי רק דימוי קלוש של המבנה הנשגב של כל אשר ישנו.”

“כאשר אומרים לך שהמדע הפריך את התנ״ך, שאל במפורש היכן בדיוק זה המקרה. מדע אמיתי והבנה אמיתית של התנ״ך לעולם אינם סותרים זה את זה.”

“הזמן מגיע בו ניתן כמעט לקבוע תערובות צבעים, בהתבסס על צבעי העננים והשמים, לכל כוכב הלכת במערכת השמש — מהשמים הצהובים-הזיתיים של וונוס והשמים הצהובים-חומים של מאדים ועד לאקואמרין של אורנוס ולכחול ההיפנטי והאדיר של נפטון. סקר-ז'אנט, סקר-רוז', סקר-ויר'. אולי יזכו יום אחד להניף אותם בדגלי תחנות האדם הרחוקות במערכת השמש, בזמן שגבולות החדשות מתפשטים מהשמש לכוכבים, והמסעדים צפים בתוך השחור האינסופי של החלל. סקר-נויר.”

“המדע אומר שאם אתה גם חברותי וגם לא בשני הנעליים, אתה יכול להיות מאושר.”

“זֶה הוּא, אָמַר אַרתּוּר, מִתּוֹכָנוּ לָמוּת." "אָמַר פּוֹרְד, 'אֵין, אֶלָּא... לֹא! הַחְלִיפוּ מִנּוּט!'" וּבְרֶגַע הִתְנַפֵּל עַל הַחֲדָרָה לְהִתְקַרֵב לְמָקוֹם אֲשֶׁר הָיָה אַחֲרֵי קוֹ רְאִיַת אַרתּוּר. "מִי זֶה הַמּוֹשֵׁךְ?" צָעַק. "מִי? אֵיפֹה?" צָעַק אַרתּוּר, וְהִתְפַּלֵּט. "אֵין, הָיִיתִי בַּמּוֹשֵׁךְ לְב”

“אני עוסק זה זמן בחקר מדעי של תכונותיהם ומזגיהם של “החיות הנמוכות” (כביכול), ומשווה אותם לתכונותיו ולמזגו של האדם. התוצאה, אני מוצא, משפילה אותי עמוקות. שכן היא מחייבת אותי לוותר על נאמנותי לתיאוריה הדרוויניסטית של עליית האדם מן החיות הנמוכות; מאחר שכעת נראה לי בבירור כי יש לבטל תיאוריה זו לטובת תיאוריה חדשה ונכונה יותר, שתיקרא ירידת האדם מן החיות הגבוהות.”