“זו ברכה מיוחדת להשתייך בין אלה שיכולים ומורשים להקדיש את מיטב מרצם להתבוננות ולחקירה של דברים אובייקטיביים ונצחיים. כמה שמח ומודה אני על שניתנה לי ברכה זו, המעניקה לאדם מידה רבה של עצמאות מן הגורל האישי שלו ומן היחס של בני דורו. ואולם עצמאות זו אין להקהות בנו את המודעות לחובות הקושרות אותנו תדיר אל העבר, ההווה והעתיד של האנושות כולה. מצוקתנו עלי אדמות נראית מוזרה. כל אחד מאיתנו מופיע כאן, שלא מרצונו ושלא בהזמנה, לשהות קצרה, בלי לדעת את הסיבה ואת התכלית. בחיי היומיום שלנו אנו חשים רק שהאדם כאן למען אחרים, למען אלה שאנו אוהבים ולמען יצורים רבים אחרים שגורלם קשור בגורלנו שלנו. לעיתים קרובות מטרידה אותי המחשבה שחיי נשענים במידה כה רבה על עבודתם של בני האדם האחרים, ואני מודע לחובתי הגדולה כלפיהם. אינני מאמין ברצון חופשי. דבריו של שופנהאואר: האדם יכול לעשות מה שהוא רוצה, אך אינו יכול לרצות את מה שהוא רוצה, מלווים אותי בכל המצבים לאורך חיי ומפייסים אותי עם מעשיהם של אחרים, גם אם הם מכאיבים לי למדי. מודעות זו להעדר הרצון החופשי מונעת ממני לייחס לעצמי ולבני האדם האחרים יתר חשיבות כיחידים הפועלים ומחליטים, ומונעת ממני לאבד את עשתונותיי. מעולם לא חשקתי בעושר ובמותרות ואף בזתי להם במידה רבה. תשוקתי לצדק חברתי הביאה אותי לעיתים קרובות לידי עימות עם אנשים, וכך גם סלידתי מכל חובה ותלות שלא ראיתי בהן הכרח מוחלט. [חלק 2] אני רוחש כבוד רב ליחיד וסלידה שאין להתגבר עליה מאלימות ומקנאות. כל המניעים הללו הפכוני לפציפיסט ולאנטי-מיליטריסט נלהב. אני מתנגד לכל שוביניזם, אפילו כשהוא מתחפש לפטריוטיות גרידא. זכויות יתר המבוססות על מעמד ועל רכוש תמיד נראו לי בלתי צודקות ומזיקות, וכך גם כל פולחן אישיות מופרז. אני חסיד של אידיאל הדמוקרטיה, אף כי אני מכיר היטב את חולשותיה של צורת הממשל הדמוקרטית. שוויון חברתי והגנה כלכלית על היחיד תמיד נראו לי המטרות הקהילתיות החשובות של המדינה. אף שאני טיפוס בודד בחיי היומיום, תודעתי להשתייכות לקהילה הבלתי נראית של אלה השואפים לאמת, ליופי ולצדק מונעת ממני לחוש מבודד. החוויה היפה והעמוקה ביותר שאדם יכול לחוות היא תחושת המסתורין. זהו העיקרון היסודי של הדת, וכן של כל מאמץ רציני באמנות ובמדע. מי שמעולם לא חווה זאת, נדמה לי, אם לא כמת אז לפחות כעיוור. לחוש שמאחורי כל דבר שניתן לחוות יש משהו שמוחותינו אינם יכולים לתפוס, ושיופיו ונשגבותו מגיעים אלינו רק בעקיפין: זוהי דתיות. במובן זה אני דתי. די לי להשתאות על סודות אלה ולנסות בענווה לתפוס בשכלי רק דימוי קלוש של המבנה הנשגב של כל אשר ישנו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←