“כמו רוב האנשים, כשאני מבטלת אחורה, הבית המשפחתי נתון בזמן, או אפילו מחוץ לזמן, כי הוא קיים ברור כל כך ולא משתנה, והוא ניתן להיכנס אליו רק דרך דלת במוח. אני אוהבת את העובדה שהחברות טרם-תעשייתיות, והקultures הדתיות עד היום, מבחינות בין שני סוגי זמן – זמן ליניארי, שהוא גם ציקלי, כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה, אף על פי שנראה שהיא מתקדמת, וזמן אמיתי, שאינו נתון לשעון או ללחצן, והוא המקום בו נשמת האדם נהגה לשבת. הזמן האמיתי הוא הפיך ומחולל. זה הסיבה שבריטואלים דתיים מכל סוג, דבר שהתרחש פעם אחת מחולן מחדש – פסח, חג המולד, פסחא, או, לפי המסורת הפגנית, חג המולד והמוות של האל. כשאנו משתתפים בריטואל, אנו עוברים מחוץ לזמן הליניארי ונכנסים לזמן האמיתי. זמן אמיתי הוא רק אמיתי כשאנו חיים בעולם מכ”
יינטט וינטרסון