“הדאגה היא הסוג הראשון והחזק ביותר של פחד. זו מתח זו ההמתנה שבאה כאשר אתה יודע שיש משהו לפחד ממנו, אך עדיין לא זיהת את מה זה. הפחד שבא כאשר אתה מבין לראשונה שהאישה/האיש שלך לא הגיע הביתה שעה כבר; כאשר אתה מבין שהחלון שאתה בטוח שסגר עכשיו פתוח, והגללים מתנופפים, ואתה לבד בבית. הטרור מגיע רק כאשר אתה רואה את הדבר שאתה פוחד ממנו. הפורץ מתקרב אליך עם סכין. האורות של המכונית מתקרבים אליך ישירות לשורתך. הקו קלוקס קלאן עולים מהשיחים, ואחד מהם מחזיק בחבל. זהו הרגע שבו כל השרירים בגופך, למעט אולי שרירי האגן, מתוחים, ואתה עומד קפוא; או שאתה צועק; או שאתה ברח. ברגע זה יש סערה, כוח שיא – אך זהו כוח שחרור, לא כוח מתח. ומרע כפי שהוא, זה טוב יותר”
אורסון סקוט קארד