כוח

“ביסודו, ההיגיון הוא זה של האינקוויזיטור הגדול, שתקף במרירות את ישו על שהציע לבני האדם חירות ובכך דן אותם לאומללות. הכנסייה חייבת לתקן את מעשהו הרע של ישו על ידי הצעת המתנה שההמון האומלל של האנושות משתוקק לה וזקוק לה יותר מכול: כניעה מוחלטת. עליה “להכניע את החירות” כדי “להפוך את בני האדם למאושרים” ולספק את “קהילת הפולחן” השלמה שהם מחפשים בלהיטות. בעידן החילוני המודרני, פירוש הדבר הוא פולחן דת המדינה, אשר בדמוקרטיות המערביות מגלם את דוקטרינת הכניעה לאדוני המערכת של הסבסוד הציבורי, הרווח הפרטי, המכונה יזמות חופשית. יש להחזיק את העם בבורות, לצמצם אותו לסיסמאות שוביניסטיות, לטובתו שלו. וכמו האינקוויזיטור הגדול, המשתמש בכוחות הנס, המסתורין והסמכות “כדי לכבוש ולשבות לעד את מצפונם של המורדים חסרי האונים הללו למען אושרם” וכדי לשלול מהם את חופש הבחירה שהם כה חוששים ממנו ומתעבים אותו, כך גם על ה“צופים הקרים” ליצור את ה“אשליות ההכרחיות” ואת ה“פישוטים רגשיים רבי-עוצמה” השומרים את ההמונים הבורים והטיפשים ממושמעים ומרוצים.”

“האמת, כמאמר הישן, היא ״בת הזמן״, וחלוף חצי מאה לא הותיר לנו רבות מאשליותינו. צ'רצ'יל ניסה ונכשל לשמר אימפריה אחת. הוא נכשל לשמר את האימפריה שלו עצמו, אך הצליח להאדיר שתי אימפריות גדולות בהרבה. נראה כי השתמש במשבר אחר משבר כתירוץ להרחיב את כוחו שלו. סירובו הקנטרני לוותר על ההנהגה היה ייאושם של השמרנים הבריטים שלאחר המלחמה; לדעתי, סירוב זה נבע מכמיהתו להשיג דבר ש״ההיסטוריה״ שללה ממנו עד כה — הניצחון בבחירות דמוקרטיות.”

“כוחו של גבר אינו ניכר בכוח זרועותיו. הוא ניכר באהבה שבה הוא מחבק אותך.”

“אם אתה כותב סיפורת, חשוב כמו אל. שחרר את כל כוחה של דמיונך; צור עולמות והחרב אותם כרצונך, צור כמה ניסים שהסיפור שלך צריך”

“דבר אלוהים נותן כוח לעצמותיי, עוצמה לרוחי ותקווה לנפשי”

“כאשר אתה עושה דברים בכוח התשוקה ובכוח האהבה, אתה יוצר יופי הרסני”

“לאהבה יש את הכוח להחזיק את כל היקום יחד.”

“אני מתפללת במקום שבו אני נמצאת, יושבת ליד החלון, מביטה החוצה מבעד לווילון אל הגן הריק. אני אפילו לא עוצמת את עיניי. שם בחוץ או בתוך ראשי, זהו אותו חושך. או אור. אלוהיי. אשר בשמים, אשר בתוכי. הלוואי שהיית אומר לי את שמך, את האמיתי אני מתכוונת. אבל גם אתה תספיק. הלוואי שידעתי מה אתה זומם. אבל מה שזה לא יהיה, עזור לי לעבור את זה, בבקשה. אף על פי שאולי אין זה מעשה ידינו: אינני מאמינה לרגע שמה שמתרחש שם בחוץ הוא מה שהתכוונת אליו. יש לי די לחם יומי, כך שלא אבזבז זמן על זה. זו אינה הבעיה העיקרית. הבעיה היא לבלוע אותו בלי להיחנק. ועכשיו באה הסליחה. אל תדאג לסלוח לי עכשיו. יש דברים חשובים יותר. למשל: שמור על האחרים, אם הם בטוחים. אל תיתן להם לסבול יותר מדי. אם עליהם למות, שיהיה זה מהר. אולי אפילו תספק להם גן עדן. בשביל זה אנחנו צריכים אותך. גיהינום אנחנו יכולים ליצור לעצמנו. אני מניחה שעליי לומר שאני סולחת למי שעשה את זה, ולכל מה שהם עושים עכשיו. אנסה, אבל זה לא קל. הפיתוי בא אחר כך. במרכז, פיתוי היה כל דבר שהוא הרבה יותר מאכילה ושינה. לדעת היה פיתוי. מה שאינך יודע לא יפתה אותך, דודה לידיה נהגה לומר. אולי אני לא באמת רוצה לדעת מה קורה. אולי עדיף לי לא לדעת. אולי לא אוכל לשאת לדעת. הנפילה הייתה נפילה מחפות אל ידיעה. אני חושבת על הנברשת יותר מדי, אף שכבר איננה עכשיו. אבל אפשר להשתמש בקרס, בארון. שקלתי את האפשרויות. כל מה שהיית צריכה לעשות, אחרי שתקשרי את עצמך, הוא להטות את משקלך קדימה ולא להיאבק. הצילנו מן הרע. ואז באה המלכות, והגבורה, והתהילה. צריך הרבה כדי להאמין בכל אלה עכשיו. אבל אנסה בכל זאת. בתקווה, כמו שאומרים על המצבות. אתה בטח מרגיש די מרומה. אני מניחה שזה לא הפעם הראשונה. אם אני הייתי אתה, הייתי נמאסת עליי. באמת הייתי נמאסת. אני מניחה שזה ההבדל בינינו. אני מרגישה כל כך לא ממשית כשאני מדברת אליך ככה. אני מרגישה כאילו אני מדברת אל קיר. הלוואי שהיית עונה. אני מרגישה כל כך לבד. לבד לגמרי ליד הטלפון. אלא שאינני יכולה להשתמש בטלפון. ואם הייתי יכולה, את מי הייתי יכולה להתקשר? הו אלוהים. זה לא מצחיק. הו אלוהים הו אלוהים. איך אני יכולה להמשיך לחיות.”

“אין אדם או קבוצת אנשים שיוכלו אי פעם להשתחרר מעבדות בלי לפנות מקום לשינוי”

“הכוח של מחשבות גדולות, אפשרויות נצחיות”

“עושר וכוח וחיים, כל מה שבני אדם בונים ושומרים עליו במאמץ כה רב, שווה משהו רק בזכות השמחה שבאמצעותה אפשר להשליך את הכול מעליך.”

“הרעם צעק והגשם פגע, והעלים ניגנו עם הרוח והברק זרח, והטיגריס גרגרה בסוף. היא נראתה כאן ונראתה שם, לא ראתה כל כך גשם בכל מקום, תאוה פתאומית עלתה בלבה, תאווה מטורפת שצריכה להתחיל, היא הרגישה אהבה עמוקה בגשם, מבטה מחדש את גוריםיה. שנתיים לפני כן היא נפצעה, בידי אנשים נמוכי רוח שרצו להרגיע אותה, הם היו מפחדים מכוחה, רצו לתפוס אותה ולעבד אותה במגדלם. הם השתינו פחיות והמתינו בין העצים, היער היה מלא ציפורים ודבורים, הטיגריס יצאה לצוד בשר, גוריה המתינו במערה לחלקם. היו דברים חסרים באוויר, ריח הג'סמין לא היה שם, הטיגריס נראתה לעלה העצים וראתה את פני האנשים צבועים בשמן. היא התגברה עליהם מבטה, וראתה פחד, חרדה ופנים מלאות שקר! היא צעקה בכל עוז”

“אהבה אמיתית נדירה מאוד להיות מקום רגשי שבו צרכים ממומשים מידית. כדי להכיר אהבה צריך להשקיע זמן ובעלות... לחלום שאהבה תושיע אותנו, תפתור את כל הבעיות או תספק מצב קבוע של שמחה או ביטחון רק מחזיק אותנו קשורים לחלום בלתי אפשרי, ומחליש את הכוח האמיתי של האהבה — הכוח לשנות אותנו. רבים רוצים שאהבה תפעל כמו סמים, תיתן להם התרגשות מיידית ומשמעותית. הם רוצים שלא לעשות דבר, רק לקבל את הרגש הטוב.”

“זה דבר מוזר, הארי, אבל אולי דווקא אלה שהכי מתאימים לכוח הם אלה שמעולם לא חתרו אליו. אלה שכמוך, הנהגה נכפתה עליהם, והם נוטלים על עצמם את המעטה משום שהם מוכרחים, ומגלים להפתעתם שהם נושאים אותו היטב.”

“אנו חיים בכוחו של אלוהים”

“איש, אף כוח, לא יוכל לקשור את מעשיו של קסם ולא להרגיע את הדברים העוצמתיים. כי אלה הן הדברים עצמם של יצירה, ואיש שיכול היה לדכא אותם היה יכול לפגום בעולם.”

“היכולת להתרכז הייתה הדבר החשוב ביותר. לחיות בלי היכולת הזאת היה כמו לפתוח את העיניים מבלי לראות דבר.”

“ביום שנולדת ניתנה לך הכוח ליצור את עצמך”

“כאשר היא חצתה לראשונה את העולם היבש והמאובק שמוחו אכלס, היא הייתה כגשם אביב; בפתיחתו את עצמו אליו הוא לא טעה. הוא טעה רק בכך שהניח כי הנישואים, כשלעצמם, הקנו לו או כוח או זכות לנכס לעצמו את הרעננות הזאת. כפי שראה עתה, אפשר היה באותה מידה לחשוב שאפשר לקנות שקיעה על ידי קניית השדה שממנו רואים אותה.”

“כאשר אני חושב על אהבה או מבטא אהבה, אני שמח; כאשר אני שמח, יש לי יותר כוח לאהוב.”