“ביסודו, ההיגיון הוא זה של האינקוויזיטור הגדול, שתקף במרירות את ישו על שהציע לבני האדם חירות ובכך דן אותם לאומללות. הכנסייה חייבת לתקן את מעשהו הרע של ישו על ידי הצעת המתנה שההמון האומלל של האנושות משתוקק לה וזקוק לה יותר מכול: כניעה מוחלטת. עליה “להכניע את החירות” כדי “להפוך את בני האדם למאושרים” ולספק את “קהילת הפולחן” השלמה שהם מחפשים בלהיטות. בעידן החילוני המודרני, פירוש הדבר הוא פולחן דת המדינה, אשר בדמוקרטיות המערביות מגלם את דוקטרינת הכניעה לאדוני המערכת של הסבסוד הציבורי, הרווח הפרטי, המכונה יזמות חופשית. יש להחזיק את העם בבורות, לצמצם אותו לסיסמאות שוביניסטיות, לטובתו שלו. וכמו האינקוויזיטור הגדול, המשתמש בכוחות הנס, המסתורין והסמכות “כדי לכבוש ולשבות לעד את מצפונם של המורדים חסרי האונים הללו למען אושרם” וכדי לשלול מהם את חופש הבחירה שהם כה חוששים ממנו ומתעבים אותו, כך גם על ה“צופים הקרים” ליצור את ה“אשליות ההכרחיות” ואת ה“פישוטים רגשיים רבי-עוצמה” השומרים את ההמונים הבורים והטיפשים ממושמעים ומרוצים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←